הפטרת השבוע עוסקת במלחמת ישראל בעם הכנעני. דבורה הנביאה וברק בן אבינועם חוברים יחדיו ומובילים את העם להתמודדות קשה ומאתגרת, בה גרמי שמיים ואומץ לב אנושי, מצטרפים יחד ומכריעים את הכף לניצחון מוחץ ומהדהד.
עם הניצחון אומרים אדריכלי המלחמה שירה, הפותחת במילים אלו: "בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ ה'" (שופטים ה', ב').
מלמד הכתוב כי למלחמת ישראל בכנען הצטרפו רק מחצית מהשבטים (!). התנדבות הלוחמים לצאת אל שדה המערכה ולמסור את נפשם על מזבח עמם ואלוקיו, אינה מובנת מאליה, בפרט לנוכח הסד"כ (סדר הכוחות) הנחות ביחס למרכבות סיסרא.
אך הבה נניח לרגע לחזית ונתבונן במעשה ההתנדבות עצמו.
מחקרים בתחום האושר, מצאו כי התנדבות מעניקה לעושיה תחושת משמעות ומשפרת את הדימוי העצמי ואת איכות החיים המדווחת.
בראיון שהעניק פרופ' יורם יובל, פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר וחוקר מוח, בשנת 2011 , לאתר העוסק באימון, הוא טען שהדרך אל האושר עוברת דרך דאגה לאושרו של מישהו אחר, ולא זו בלבד: "יש מחקרים מדהימים שמראים שנתינה אקטיבית, בעיקר כשמדובר בקשישים, לא רק שמשפרת את האושר אלא מאריכה חיים: במחקר שלא התכוון לחקור נתינה או התנדבות אלא מה קובע את מידת השרידות של אנשים מבוגרים, עקבו אחרי אנשים בני 65 ובדקו משתנים, כגון לחץ דם, תזונה, עודף משקל, האם הולכים או לא הולכים לכנסייה, ובין היתר בדקו גם נתינה והשתתפות בפעילות התנדבותית. אחרי חמש שנים חזרו אל אותה אוכלוסייה, בדקו מי שרד ומה מידת הקורלציה בין הגורמים המנבאים לבין מי שמת. התוצאות היו מדהימות. התברר שמי שהתנדב בשני ארגונים או יותר, הסיכוי שלו למות היה קטן פי שלושה. האפקט של ההתנדבות ושל הנתינה היו כל כך חזקים שהגורם היחידי שעבר אותו (כמנבא תמותה) זה עישון".
***
עם ישראל מחונך להתנדבות, לנתינה ואף למסירות נפש. זאת ועוד, צרות רבות באו עליו כשבחר להתכחש לערכים כמו ערבות הדדית וצדקה.
"בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ ה'", אומרים דבורה וברק, ושתי תובנות עולות בי מדבריהם:
א. ההתנדבות ומסירות הנפש, ראויות לברכת ה'.
ב. הנטייה האנושית להתנדב היא עצמה ברכה מאת ה', בהעניקה משמעות ותכלית לחיינו עלי אדמות.
(בשלח תשעז)
המתנדבים בעם
השארת תגובה