הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)מעניין לראות, שהניסים המכוננים העיקריים של עם ישראל התרחשו בשני מקומות: בים ובמדבר. קריעת ים סוף וטביעת המצרים נעשו כמובן בים, ואילו מעמד הר סיני, ירידת המן, הבאר ושאר הניסים שהתרחשו במשך ארבעים שנה, נעשו במדבר.
מה מיוחד בשני המקומות הללו? הים והמדבר מסמלים שניהם את העולם הבלתי מיושב, המציאות שמחוץ לתחום שלטונו של האדם. הים הוא סוער וזורם, חסר יציבות, אינו ראוי למגורים אנושיים; בני אדם יכולים רק להפליג על גביו בספינות קטנות, כשהם נתונים לחסדיו, ולהתפלל שלא יבלע אותם בזעפו. הים הוא גם מעמקים בלתי נודעים, מלאי מסתורין, בהם שורצות מיני בריות משונות, ענקיות ומסוכנות. בדומה לכך, גם המדבר עוין וזר כלפי בני האדם. השמש היוקדת ביום, צינת הלילה, הקרקע החולית והמחסור במים, אינם מסבירי פנים לאדם ואינם מאפשרים התיישבות אנושית נרחבת. רק שיירות של עוברי אורח, או נוודים מחוספסים, יכולים לנסות לחצות אותו, ולהתפלל גם הם שלא ימותו בצמא, בחום או בסופת חול. וכמו הים, גם המדבר מסתיר סודות רבים מתחת לחולותיו, ויצורים מוזרים ומסוכנים למיניהם. לא במקרה יורדי הים והולכי מדבריות צריכים שניהם להקריב קרבן תודה, או לברך ברכת הגומל, כאשר מסעם עבר בשלום.
בשל היותם מצויים מחוץ לעולם המיושב, המוכר לבני אדם, מהווים הים והמדבר איזורים בהם גדל הסיכוי למפגש עם מה שמעבר לטבע. כאשר האדם נמצא בסביבתו המוכרת והצפויה, הוא נצמד לתמונת המציאות הנוחה ואינו פתוח לקלוט רשמים מעולמות אחרים. לעומת זאת, כאשר עולמו היציב והבטוח מתערער, והוא נמצא בסביבה זרה בה הכל יכול לקרות – הנפש שלו נפתחת, והוא יהיה מוכן יותר לגילויים עליונים או תופעות על טבעיות, חיוביות או שליליות. הים והמדבר הם מצד אחד מקום הניסים, ההתגלות ומתן תורה, ומצד שני גם מקומם של השדים והמפלצות. סיפוריו הפנטסטיים הידועים של רבה בר בר חנה מתארים את מסעותיו בים ובמדבר, במהלכם ראה דברים מופלאים רבים שמעבר למציאות הארצית המוכרת. חז"ל גם ציינו ששניים מתוך שלושת פתחיו של גיהנום מצויים בים ובמדבר.
כדאי גם לנו לצאת מדי פעם מהמציאות המיושבת והמוכרת אל התחום המסתורי והלא נודע, ולפתוח את עצמנו לגילויים ולתובנות שאפשר לקבל רק שם.
(בשלח תשעח)
