האם היהדות יוצאת דופן?

החידוש במעמד הר סיני היה עוצמתה של ההתגלות – "מתוך האש"

עשר פעמים מופיעה המילה "האש" בפרשת ואתחנן. בכל הפעמים הללו, מדובר על האש הגדולה שהופיע בהר סיני, שמתוכה דיבר ה' אל כל ישראל. שלוש פעמים מדגישים הכתובים שהפלא הגדול באותו מעמד הוא לא ההתגלות האלוקית עצמה – אלא העובדה שעם ישראל נשאר בחיים אחריה: "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה – וַיֶּחִי?", "הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹקים אֶת הָאָדָם, וָחָי", "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ, וַיֶּחִי?". מכך ניתן להבין שעצם הרעיון שה' יתגלה לבני אדם או לעמים שונים וידבר איתם, לא נחשב אז לחידוש מיוחד. החידוש במעמד הר סיני היה עוצמתה של ההתגלות – "מתוך האש" – והעובדה שלמרות אותה העוצמה לא מתו בני ישראל, אם כי הרגישו שהם עלולים למות.

ספר הכוזרי ביסס את אמתותה של היהדות על ייחודיותה של ההתגלות ההמונית המתוארת בתורה. בעוד דתות אחרות מבוססות על האמונה באדם אחד, שלכל היותר חולל כמה ניסים מקומיים לעיני קהל מצומצם (מה שכל קוסם במה יודע לעשות), היהדות מדברת על התגלות שכוללת ניסים שנעשו לעיני עם שלם, נמשכו עשרות שנים, ושינו את כל מהלך ההיסטוריה האזורית. אילו היה מדובר בסיפור בדוי, ניתן היה לצפות שכל דת תפתח סיפורים דומים ותשכנע בהם את מאמיניה. העובדה שהדבר לא קרה, מעידה שקשה עד בלתי אפשרי לשכנע עם כלשהו באירועים כאלה שלא קרו במציאות, כך שאם עם ישראל כן השתכנע בהם – סימן שהם אכן קרו.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות למצוא עוד עמים עם מסורות דומות של התגלות המונית, שהניבו תוצאות קלושות למדי. לכל היותר ישנן כמה מסורות אינדיאניות כאלה, שחלקן הן יצירה ספרותית ולא מסורת אותנטית, חלקן מתארות מפגש סתמי למדי עם אישה שנחשבה לאלה, ואולי אחת או שתיים מדברות על הופעה מעורפלת של "הרוח הגדולה" שהורתה להם לחיות בשלום. אולם בדיוק כלפי העדויות האלה נאמרו הפסוקים בפרשתנו. אין כל קושי להאמין שה' התגלה גם לעמים אחרים. הרי היו נביאים מאומות העולם. אבל התגלות עוצמתית "מתוך האש", תוך מסירת תורה וחוקים ברורים – היא תופעה שאין לה אח ורע בהיסטוריה, וייחודיותה מעידה על אמתותה.

(ואתחנן תשפ"ב)