זה התחיל ב"זאב, זאב", 'געוואלד', ואמור היה להסתיים בקול ענות חלושה. לקראת דיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בנושא גיוס בנות לצה"ל, געשו ורעשו הרחובות החרדי והחרד"לי נוכח מה שהם רצו לתאר כ"גזירת גיוס" (בסגנון המקל, 'גזירת שמד', בסגנון הקשה יותר) של שלטונות צה"ל ביחס לגיוס בנות. הפריחו לאוויר, כאילו אלפי בנות חרדיות ומסורתיות הוזמנו ללשכות הגיוס כדי לעבור חקירת שתי וערב על מידת דתיותן, האם היא ברמה כזו שמכשירה אותן לקבל פטור משירות, או לא. הפעשקווילים והמגפונים ידעו גם לספר כי היו בנות דתיות רבות שלא עברו את המבחן (כמובן, לטענתם, כי שאלו אותן שאלות שלא בטוח שכל רב יידע את התשובות עליהן…), והן עומדות בפני גיוס כפוי, רחמ"ל. בוועדת חוץ וביטחון אף ניטש ויכוח בזהות חמשת חברי הוועדה שיראיינו את הבנות- כמה מהם צריכים להיות דתיים. (ואז– לייט? חרד"לי? חרדי?, כבר 3 מתוך ה-5…). דורשי רוב דתי- נכשלו. ובכן, האם כצעקתה? האם באמת צה"ל 'מתלבש' על אלפי בנות שהצהירו על דתיותן? ובכן, להלן המספרים הרשמיים, כפי שהביא נציג מערכת הביטחון לאתר 'כיכר השבת':
בשנה האחרונה הגישו 19,000 בנות 'תצהיר דת', מהן זומנו לריאיון בלשכת הגיוס רק 723 בנות (3.8%), כדי לבדוק האם אכן הן שומרות שבת וכשרות. (לא הרבה מעבר לזה…). מתוך אלו שנקראו ללשכת הגיוס, הודו 397 בנות (55%) שהן מקיימות אורח חיים חילוני לגמרי, כך שאינן זכאיות לפטור. בצבא טוענים כי מהאחרות, כלומר, מתוך 326 הבנות שנותרו, לגבי 240 בנות (74%) יש בידי הצבא הוכחות מתועדות, מרשתות חברתיות ומחקירות שונות, שהן לא דתיות בעליל ולכן אינן זכאיות לקבל את הפטור. 86 הבנות האחרות, לגביהן לא נמצאו ראיות שאינן דתיות, קיבלו לבסוף פטור משירות, מתוקף היותן שומרות שבת וכשרות. ב'שורה התחתונה', מעבר למספר הגדול של בנות שאינן דתיות ששיקרו רק כדי להשתמט משירות, היו לנו 86 בנות, מתוך 19,000 שהצהירו, פחות מחצי אחוז, שבתחילה הצבא פקפק באמינות הצהרתן, ומשלא מצא סימוכין לחשש שלו, פטר אותן משירות. אז מה היה לנו פה?. 'גזירת גיוס' של צעירות דתיות וחרדיות או 'פייק ניוז'?
חיילות. צילום דובר צה"ל
ומבנות, לבנים.
שר הביטחון, אביגדור ליברמן, מינה צוות מקצועי במשרד הביטחון לגיבוש תזכיר חוק גיוס חרדים לצה"ל. בראש הצוות עומד היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר, וחברים בו נציגי אכ"א, הפרקליטות הצבאית, הרבנות הצבאית והאגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. הצוות ישלים את עבודתו ויגיש הצעה לתיקוני חקיקה לאישור שר הביטחון. ליברמן בהודעה לעיתונות: "הגיוס לצה"ל הוא נושא יותר מדי חשוב, מכדי להפוך אותו לכלי פוליטי לאיסוף קולות. זו הסיבה שהחלטתי שאת החוק יגבשו אנשי המקצוע הבכירים ביותר בצה"ל ובמשרד הביטחון. לנגד עיניהם תעמוד אך ורק טובת המדינה והציבור בישראל. ללא רעשי רקע וללא התערבות פוליטית." סוף ציטוט. אי אפשר לחשוד בשר אביגדור ליברמן שממרום כורסתו במגדל של משרד הביטחון בקריה בת"א הוא הפך פתאום להיות כזה נאיבי. ליברמן יודע היטב כי לא ייתכן חוק גיוס "ללא רעשי רקע וללא התערבות פוליטית". בעניין הזה, כמעט הכל פוליטי. את הכרזתו זו של ליברמן, נכון לראות כניסיון שלו לקושש קולות בקלפי באותו מגרש בו הוא מתמודד מול יאיר לפיד. תגובה משותפת של ש"ס ויהדות התורה לא אחרה לבוא: ״חוק הגיוס הוא החלק המרכזי בהסכם הקואליציוני שלנו עם רוה׳מ והליכוד, וההחלטות בנושא זה נבחנות במבחן התוצאה. אנו נניח הצעת חוק על שולחן הכנסת, שלה הסמכות לאשר ולקבוע את המדיניות, ולאשר את החקיקה״.
התנגשות
חוץ מהקנאים שבחרדים, כמעט הכל תמימי דעים כי על המדינה לסייע לחרדים להשתלב במדינה על כל המשתמע מכך. צבא, עבודה, לימודים גבוהים, תעסוקה וכדומה. חשוב למדינה, וחשוב גם לחרדים עצמם. לשם כך, לדוגמא, הצבא הקים מסגרות ייחודיות לצעירים חרדים המתגייסים. דוגמא נוספת, המדינה מעודדת ותומכת גם כספית במסלולי לימוד ייחודיים נפרדים, ועוד ועוד. בדיוק על-פי אותו הגיון, משרד התיירות פרסם מכרז להכשרת מדריכי טיולים, במסגרות נפרדות לבנים ולבנות, כדי לעודד מהמגזר החרדי להשתלב. כל מי שמטייל בשבילי ישראל רואה את המספר הגדול של חרדים, צעירים ומשפחות, היוצאים לטייל עצמאית. מה רע שילכו עם מדריך מוסמך, שגם ייקנה להם ידע ואהבת הארץ? אחלה. רק טוב יכול לצמוח מזה. אלא, שבעקבות עתירה של 'שדולת הנשים', קבע כבוד השופט עודד שחם מבית משפט המחוזי בירושלים, כי "הפרדה היא א-פריורי אפלייה' וכי לא הוכח שקיימת הצדקה למסגרות נפרדות בקורס המדובר. המשרד ביטל בעקבות דברים אלה את המכרז. ייתכן וב"כ המשרד התרשל בהוכחת ההצדקה לכך, אני לא יודע. ייתכן שקשה להצדיק הפרדה שכזו בעיניים משפטיות שהעיקרון העל המנחה אותן הוא שוויון, שוויון, שוויון, שהכל מתבטל בפניו. להבנתי הענייה, ספק אם אמנם קורס כזה ודומים לו פוגעים בעיקרון השוויון. אפילו כך הוא, הפגיעה בעקרון השוויון אינה שקולה כנגד התועלת של קורס כזה ודומים לו, שגם אם ייעשו בהפרדה מגדרית, תרומתם לחברה החרדית בפרט ולחברה הישראלית בכלל, תהיה גבוהה. ובכלל, קצת שכל ישר בפסיקה, אף פעם לא יכול להזיק. כאן, ובמקרים נוספים.
**
אורי, בזכותך
בשבוע שעבר ציינו משפחת אורבך והחברים 3 שנים לפטירתו של אורי ז"ל. עוד לפני שאזרחי המדינה הכירו אותו ואת פועלו כחבר כנסת וכשר, נחשפו הם לאורי אורבך העיתונאי השנון, חד-הלשון, רחב האופקים, ובעיקר זה שלא גבה ליבו למרות שהיה מוערך ומחוזר ע"י המדיות הארציות. אורי ז"ל, היה זה שהאיר את עיני הצעירים הדתיים (וחלק ממחנכיהם), כי לתרום למדינה ניתן לא רק דרך היחידות המסתערבות, אלא גם דרך המדיה. "הטובים לתקשורת", כתב אז אורי במאמר שאומץ בידי צעירים ומחנכים כאחד. ואכן, המאמר והדוגמא האישית שנתן אורי, פתחו את הדרך לרבים וטובים מהמגזר, שבחרו בתקשורת לא רק כעבודה אלא כדרך חיים המשלבת שליחות. עד כאן הקדמה. והנה התוצאות: לראשונה בתולדות גלי צה"ל, בקורס העיתונאים היוקרתי שנערך שם בימים אלה, כמחצית מ-21 החיילים שהחלו את הקורס לאחר מיונים קשים, הם בוגרי ישיבות תיכוניות, אולפנות ותיכונים דתיים. כך הביא ערן סויסה ב'ישראל היום'. הוותיקים שבנינו זוכרים מן הסתם את ההתרגשות שאחזה כאשר דתי אחד הצליח, סוף סוף, להשתחל לקורס. אגב, היה זה בזמנו של אבי בניהו (ה'שמוצניק') כמפקד התחנה. והיום, חצי מהחניכים.
(תצווה תשעח)
