ד"ר יצחק קניגסברג"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּֽעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽך" (שמות כ'). האם לציווי הזה יש משמעות של מצווה בדומה לציווי: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱ-לֹהֶיךָ לֹא־תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה׀ וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ" וגו', שבחלקו השני של אותו הדיבר הרביעי?
אבן עזרא – "ששת ימים תעבד – מותר לך לעבד ואיננו מצוה".
בית הבחירה למאירי (אבות פרק א, י): "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות' – כשם שהתורה ניתנה בברית כך המלאכה ניתנה בברית; רצה לומר שהיא בכלל מצוה, מדכתיב: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך".
עוד הפליגו חז"ל בשבח העבודה והמלאכה, הגם שהם התנגשו עם ערך לימוד התורה: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (אבות ב', ב'). רמב"ם: "רוצה בדרך ארץ כאן: העסק בפרנסה".
סיוע לכך שלציווי חובת העבודה בששת הימים יש משקל זהה לציווי אי עשיית מלאכה בשבת, ניתן לקבל מהכתוב בהמשך הדיבר הזה: "כִּי שֵֽׁשֶׁת־יָמִים עָשׂה ה' אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". הסיבה שבגללה נצטווינו לנוח בשבת היא שבששת ימי המעשה הקב"ה עשה עבודת יצירה, וביום השביעי שבת וינפש.
חייבים לחקות את מעשה ה' בשני המישורים – במישור העבודה ובמישור המנוחה. באיזו צורה ניתן לחקות את מעשי ה' במישור העבודה?
בסיום ששת ימי המעשה כתוב: " וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱ-לֹהִים לַעֲשׂוֹת". המלה "לעשות" נראית כתוספת בלתי מובנת. הפסוק יכול היה להסתיים: "אשר ברא אלוקים".
רבנו בחיי: "ומה שהוסיף "לעשות", כי מאחר שהוא יתברך ברא עד עתה והוסיף והוציא כל הנמצאים יש מאין, גזר על הנמצאים לעשות הם פעולותיהם יש מיש מכאן ואילך".
אלוקים ברא בששת ימי המעשה את הפוטנציאל – את חומרי הגלם והאנרגיות, את חומרי העזר וחומרי היסוד. לאדם הוא ברא את התובנות המתאימות "בצלם אלוקים" , כדי שיוכל לנצל את המשאבים הטמונים ביקום, ולעשות לטובתו ולטובת האנושות.
בששת ימי המעשה האדם מצווה לעסוק בעשייה – עבודה ומלאכה, הכוללת פיתוח מוצרים חדשים תוך ניצול הידע המדעי, ייצור מוצרים אלה לרווחת האדם, שיווק המוצרים והפצתם.
בקיום הציווי "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּֽעֲבֹד", אנחנו ממשיכים את מלאכת היצירה של הקב"ה מששת ימי המעשה.
(יתרו תשעז)
