ד"ר יצחק קניגסברגמשה נצטווה לקחת את חכמי הלב מקרב בני ישראל שיעסקו במלאכת המשכן, בייצור כליו ובהכנת בגדי הכהונה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה בְּלִבּוֹ כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ" (שמות לו'). מלאכת המשכן התבצע על ידי חכמי לב אלה : "וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן" וגו' (שם).
מה הפירוש חכם לב, במה הוא שונה מחכם רגיל, מדוע נדרשה תכונה ייחודית זו במלאכת הקמת המשכן?
חכם לב – סתירה מיני ובי. ביהדות כמו גם בתרבויות העמים, המוח אחראי על החכמה המושכלת, והלב מופקד על הרגש. למעשה, אין ללב כל אפשרות פיזיולוגית לבצע פעולות בתחום החשיבה הקוגניטיבית, ואין לו כלים תפקודיים לתת מענה למצבים רגשיים, אליהם נקלע האדם. על כל המערך הזה מופקד המוח (היפוקרטס – מנסח שבועת הרופאים).
המוח מחולק למספר אזורים. בכל אזור נמצאים תאי מוח בעלי תפקודים ייחודיים, המפקחים ומסדירים את הפעולות במערכות הפיזיולוגיות ( עיכול, נשימה, גפיים וכו' ) והפסיכולוגיות (חשיבה, התרגשות וכו') של הגוף. המוח מגיב לאותות אלקרוכימיים, הנקלטים על ידי ניורונים, המווסתים את פעילות המוח.
הלב בנוי מתאי לב, היוצרים רקמות, הפועמים בתיאום מופלא, כדי להזרים את הדם לכל חלקי הגוף. הלב אחראי על ויסות מחזור הדם בגוף. הלב והמוח הן שתי מערכות שונות בתפקיד ובתפקוד שלהן. התלות ההדדית האחת בשנייה, היא המשמעותית והחשובה ביותר בגוף האדם. חוסר תיאום ביניהן, משפיע לרעה על תפקוד כל שאר המערכות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות שלנו.
משקל המוח האנושי הוא רק שני אחוזים ממשקל הגוף, אבל הוא צורך עשרים אחוזים מכלל החמצן, המועבר על ידי ההמוגלובין שבדם. הלב אחראי לאספקה סדירה של דם עשיר בחמצן למוח. המוח, מפקח בעזרת מערכת העצבים על תפקוד הלב. במאמץ גופני, המוח נותן הוראה ללב להזרים דם עשיר בחמצן, לאיברי הגוף הנוטלים חלק בפעילות. כאשר אדם נחשף לטראומה רגשית, המוח מבקש לעצמו אספקת דם עשיר בחמצן, כדי שיוכל לעמוד בפרץ הרגשות. גם במאמץ אינטלקטואלי, המוח דורש את ליטרת הדם במנה יתירה, כדי שיוכל לעמוד במשימה. בכל המקרים הללו אנחנו חשים בקצב המוגבר של פעימות הלב, ואיננו מרגישים את פעילות המוח.
שיעור מתומצת זה בביולוגיה, חושף את הקשר שבין מערכות הלב והמוח, ומאפשר מענה לשאלה: מדוע גויס הלב להיות אחראי על החכמה, העצב והשמחה. חכם לב, שמח מכל הלב, עצוב על הלב וביטויים דומים, נועדו להביע הכרת תודה מקרב לב, ללב, התומך והנוטל חלק במאמצים המתרחשים באיבר אחר בגוף האדם – במוח.
הסבר נוסף, קושר את הביטוי "חכם לב" לרצון הבורא להעביר לעוסקים במלאכת המשכן, חכמה מיוחדת אשר רוח אלוקים בו, כדי שלא יהיה פגם במעשי ידיהם.
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן: מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב" וגו' (שם לה'). משה אסף את כל עם ישראל והסביר להם את כוונת הקב"ה להעביר חכמה מיוחדת לעוסקים במלאכת המשכן, היא חכמת הלב.
כאשר הקב"ה רוצה להעביר מסר לבני תמותה ,אין הוא מוגבל למערכת הייעודית לקליטת המסר. במעמד הר סיני העם ראו את הקולות – מערכת הראיה קלטה את המסר ולא מערכת השמיעה, כמתבקש.
במכת החושך במצרים, נאמר: "וימש חושך" – מערכת המישוש חשה בתופעה ולא מערכת הראיה, כמתבקש.
בבניית המשכן הלב קלט את חכמת רוח האלוקים ולא המוח, כמתבקש. הביטוי חכם לב במקרה זה אך טבעי ומתבקש.
(ויקהל תשעו)
