"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ" (במדבר כז'), וביתר פירוט בפרשת וזאת הברכה: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ…".
נשאלת השאלה: כיצד יכול היה משה לראות את כל הארץ המובטחת מהר נבו, שהרי גם ביום בהיר וללא מכשולי ראייה, עקב הצורה הכדורית של כוכב הלכת שלנו – הארץ, מראה האופק מוגבל?
בהסתמך על משפט פיתגורס וביודענו את רדיוס כדור הארץ (6,378 ק"מ) , ניתן לחשב את מרחק האופק ביחס לגובה הצופה מעל פני הים. על פי חישוב זה אדם בגובה 1.70 מטר העומד על שפת הים, מרחק הראייה שלו אל האופק יהיה 5.0 ק"מ בתנאיי ראות טובים. הר נבו נמצא בגובה של כ- 800 מטר מעל פי הים. לפי זה מרחק הראיה של משה היה כ- 100 ק"מ.
המרחקים מהר נבו עד דן בצפון או עד הנגב בדרום העולים על 100 ק"מ, וכן המכשולים של הרי יהודה והרי הגליל, אינם מאפשרים לראות את אזור השפלה, העמקים ומישור החוף, ולכן משה לא יכול היה לראות מהר נבו את כל השטח המוזכר בפסוקי המקרא לעיל.
הבטחה זהה נתן הקב"ה לאברהם: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם" (בראשית יג'), אלא שבניגוד למשה שלא הורשה להיכנס לארץ, הציווי לאברהם היה: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (בראשית יג'). אברהם שוטט בכל הארץ וראה אותה מכל המקומות, ולכן הוא יכול היה לכסות בראייתו את כל חלקי הארץ המובטחת.
מפרשי המקרא מנסים לתת הסברים, כיצד ראה משה את כל שטח ארץ כנען מהר נבו:
אור החיים : "הפעיל ה' בו ראות מה שאין גבול בעין לראות, או הקריב הארץ למול עיניו והראה אותה לו לפניו".
ספרי (פינחס ,קלה' ): "עלה ראש הפסגה, מגיד הכתוב שהראהו המקום למשה את הרחוק בקרוב את שאין גלוי כגלוי את כל הקרוי ארץ ישראל שנאמר ויראהו ה' את כל הארץ" וגו'.
דברים רבה (ואתחנן): "נתן הקדוש ברוך הוא כח בעינו של משה וראה כל גבולות ארץ ישראל".
פירושים אלה נראו אך לפני מספר שנים כלקוחים מעולם הדמיון. לא כך הדברים היום, למי שמתמצא בעולם הטכנולוגיה המתקדמת של צילומי אויר, המתבצעים על ידי גורמי תעופה שונים – מזל"טים (מטוס זעיר ללא טייס), מטוסים וצילומי לווין. הצילומים משודרים אל תחנות הקליטה שעל הקרקע ומוצגים במראה תלת מימד על מסכים דיגיטאליים. המראה שעל המסך הוא תעתיק מדויק של הנוף הטבעי.
במרוצת השנים העולם המדעי גילה וממשיך לגלות את צפונות הפוטנציאל הטכנולוגי שהקב"ה טמן בעולמנו בששת ימי הבריאה. אפשר להניח שהקב"ה הקדים את זמננו והשתמש במעין "טכנולוגיה משוכללת" בכדי להראות למשה את כל הארץ המובטחת ממרומי הר נבו, כפי שהבטיח לו: "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ".
(פנחס תשעז)
תצפית משה מהר העברים
השארת תגובה