בתחילת פרשתנו מקהיל משה את העם ומצווה אותם על השבת ועל הקמת המשכן. (שמות לה א)
ציון העובדה שמשה מקהיל את העם כדי לצוותם הוא יוצא דופן: "ויקהל משה, רבותינו בעלי אגדה אומרים, מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה "ויקהל" אלא זאת בלבד". (מדרש אבכיר, ילקוט שמעוני ויקהל רמז תח). חכמינו למדו מכאן שהקהלת העם הייתה בצו הקב"ה כדי שילמדו מכך לדורות, להקהיל את העם בשבתות וללמדם תורה: "אמר הקב"ה, עשה לך קהילות גדולות ודרש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת, ולכנס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה, איסור והיתר, כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני" (שם). מכאן אנו מבקשים ללמוד על האסטרטגיה הקהילתית היחודית של עם ישראל, ועל המגמות המסתמנות בעיצוב אופיה של הקהילה בארץ, בשנים האחרונות.
השבת והמועדים הם 'ימי הקהילה', ימים שפנויים ממלאכה ומשאר טרדות החיים שאווירתם מאפשרת תהליכי פיתוח וצמיחה רוחניים, ליחיד ולקהילה: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה" (ירושלמי שבת טו, ג). אולם לכינוס של הקהילה בשבת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות סביב לימוד תורה של הקהילה יש גם תכלית רוחנית עצמית: "אם אתם נקהלים בכל שבת ושבת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמד בהם תורה ברבים, מעלה אני עליכם כאילו המלכתם אותי בעולמי שכן ישעיה הנביא מפרש ואתם עדיי נאם ד' ואני אל, אתם מעידים עלי שאני אלוה בעולם" (שבלי הלקט שבת צו בשם התנחומא). בכינוס הקהילה סביב לימוד התורה יש משום המלכת ד'. והוא מלמד על יעודה של 'הקהילה היהודית' שהיא אחת מאבני היסוד הרוחניים של עם ישראל.
הקהילה היא אחת המסגרות הממסדיות שקיבלו תשומת לב נרחבת בעולם היהודי לאורך הדורות. המתכונת שלה השתנתה ממקום למקום ומזמן לזמן.
היהדות מייחסת ערך רוחני משמעותי ביותר ל"ציבור" ו"לכלל" כערך רוחני מצד עצמם. וכמסגרת לקיום של מצוות שאינן יכולים להתקיים שלא במסגרת קהילה או מניין. להשתייכות של הפרט לקהילה יש השלכות על עיצוב עולמו הרוחני של היחיד, ועל התהליכים הרוחניים שהוא עובר.
הרמב"ם מצביע על השפעת החברה על היחיד, ושל הקהילה על חבריה שכן: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו" (רמב"ם דעות ו א).
לאורך הדורות התכנסה הקהילה היהודית לדברים שבקדושה, בבית הכנסת, על כן נקרא שמו "כנסת" או "בי כנישתא" (ברכות ו ב). ובו נוצרה האטמוספרה הרוחנית שהצמיחה את הקהילה. אמנם יש בקהילות גם פעילות בכל ימות השבוע אבל עיקר העשיה בקהילה בשבתות ובימים טובים.
אנו נמצאים בפתחו של עידן חדש ומהפכני, שבו חלים שינויים בתחומים רבים. אחד התחומים שבו מתחולל שינוי מהפכני הוא התחום החברתי קהילתי, שמתקיים במדיה האינטרנטית הוירטואלית. הרשתות החברתיות ברשת האינטרנט מציבות מודלים חדשים של חברתיות וקהילתיות וירטואליות. מדובר על מליונים של קהילות ברחבי העולם, שבהן החברים מקיימים קשר חברתי אינטרנטי אינטנסיבי, סביב ענין חברתי או סביב נושא משותף אחר, מקצועי, פוליטי מסחרי וכו'. מדובר על קהילות וירטואליות שלעיתים לא התקהלו במקום אחד מעולם. אנשי הקהילה מקיימים ביניהם פעילות חברתית שבעבר נעשתה פנים אל פנים, וכיום היא מתקיימת בצורה וירטואלית. אנשי הקהילה חולקים ביניהם דעות, תמונות, מידע וחוויות, ויוצרים קשר אישי, למרות שהם מפוזרים על פני כל הגלובוס, ולא נפגשו זה עם זה מעולם. אולם עדיין רוב המסגרות הקהילתיות הם "קהילות" קונבנציונאליות, מסוגים שונים ובציבורים שונים. בארץ ישנה התפתחות בתחום הקהילה
בעבר המודל העיקרי של הקהילה בארץ היה "קהילת בית הכנסת" שעיקר קיומה היה לשם קיום בית תפילה משותף, אולם בשנים האחרונות הולך ומתעצב מודל אחר של "קהילה כמסגרת רוחנית", שבה מתגבשת קהילה שמקיימת פעילויות חברתיות נוספות וממנפת את הקהילה כמסגרת של עשיה והצמחה רוחנית לחברי הקהילה, בגילאים השונים.
(ויקהל תשעו)
אסטרטגיה של קהילתיות יחודית
השארת תגובה