ד"ר יצחק קניגסברגמאז קבלת התורה , היתה בעם ישראל התלבטות מתמדת: האם מותר לעשות שימוש בחכמת הגויים , או שמא התורה אסרה שימוש כזה בתכלית האיסור בציווי: "בחוקותיהם לא תלכו"(ויקרא יח',ג').
חז"ל קבעו: "חכמה בגויים תאמין , תורה בגויים אל תאמין" (איכה רבה פר' ב'). נשאלת השאלה : האם מותר להשתמש בחכמה זאת , או שקיימת סכנה של השפעה הרסנית, על התרבות והמסורת של עם ישראל ?
מענה על השאלה הנ"ל ניתן במסגרת הצעותיו של יתרו:" ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות. ושפטו את העם בכל עת" (שמות יח' כא'-כב'), ובתגובתו של משה : "וישמע משה לקול חותנו ויעש כל מה שאמר"(שם כד') . יתרו, הגוי הממוסד ממדין, הגיע למדבר וראה את התנהלותו של משה , בשבתו לשפוט את העם לבדו, מבוקר עד ערב. בשלב הראשון הוא מתח ביקורת על דרך ניהולו של משה :"לא טוב הדבר אשר אתה עושה. נבול תיבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשוהו לבדך"(שם יז'-יח'). בצד הביקורת ואמירות ה"איך לא", היתה ליתרו הצעה מעשית "איך כן" להצליח במשימה. הוא הציע שיטה שהיתה כנראה נהוגה במדין, ארץ בעלת תרבות ניהולית מתקדמת, בדומה למצרים הקדומה. מכל התכונות הנאצלות שיתרו הציעה לראות בנבחר : אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע , בכדי למלא את המשימה , משה מצא רק אנשי חיל :"ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל" את השילוב של אנשי חיל, שהם גם יראי אלוקים ,גם אנשי אמת וגם שונאי בצע, הוא לא מצא. לכן, הוא החליט לבחור בתכונה המתאימה ביותר לשופט – אנשי חיל . אנשים שעשו חיל בתחום הכלכלי , הבטחוני, הפוליטי וכו' , הם אנשים המוערכים בקרב בני שבטם . אלה יהיו מסוגלים לעמוד בלחצים שהצדדים המתדיינים עשויים להפעיל עליהם.
הצעות יתרו מעוררות מספר שאלות : האם האנשים האלה נבחרו על ידי משה, או שהם נבחרו על ידי העם , בצורה דמוקראטית ? האם יתרו הציעה גם את שיטת הבחירה, או שהוא הסתפק רק בקביעת התכנים המנהליים של צורת השיפוט ?
צורת ההתבטאות של יתרו: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל…" פירושו, שמשה בעצמו יבחר את האנשים. אכן כתוב כאן :"ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם" . בפועל , משה מעיד במשנה תורה, שהבחירה נעשתה בצורה דמוקראטית:"הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם" (דברים א',ט').
את הסתירה בין הנאמר בפרשת "יתרו" : "ויבחר משה אנשי חיל" לבין פרשת "דברים" : "הבו לכם אנשים חכמים וידועים לשבטיכם" אפשר לפרש כך: משה אכן ביקש מכל שבט שיבחרו את האנשים, שהם רואים אותם כמתאימים ביותר -חכמים נבונים וידועים. מתוך הנבחרים בצורה דמוקראטית בכל שבט, משה בחר את אנשי החיל :"ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואתן אותם ראשים עליכם" – מבין הנבחרים שלכם, לקחתי את אלה שעמדו בקריטריונים של אנשי חיל, ואותם נתתי ראשים עליכם.
בנוסף לעצתו למנהל תקין במערכת המשפט, יתרו יעץ למשה בנושא מהות המשפט:"כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם". את העצה הזאת משה לא קיבל. משה קבע: "את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם"(שם כו')
חכמת המנהל התקין הקיים בגויים כן התקבל ,אבל תורת גויים, שבה הקריטריון לקביעת הדרג השיפוטי , הוא סכום הכסף הנדון, לא התקבל . לפי תורת ישראל , קושי הדיון מהוה קריטריון לדרג השיפוטי. "דין פרוטה כדין מאה" – גם בדיון על פרוטה, אם קשה הוא, יש לדאוג לדרג שיפוטי גבוה , בכדי לקיים את הצו: "בצדק תשפוט עמיתך".
משה רבנו קיבל עצה מגוי , בכדי ליישם טוב יותר וביעילות גבוהה יותר את חוקי התורה , שזה עתה קיבל מסיני.
במרוצת הדורות , היו רבים מגדולי ישראל שאימצו חכמת גויים בתחומים שונים. הרמב"ם טעם מהפילוסופיה היונית כאשר את תוכו אכל ואת קליפתו זרק. חלק גדול מן השירה החסידית והשירה היהודית יונקים משירי עם רוסיים ,סלאביים ובלקאניים, וחלקם לקוח מן הרפרטואר הקלאסי של שטראוס , מוצארט ובטהובן.
בעיות הלכתיות רבות נפתרות בימינו, תוך הסתמכות על חוקי הפיזיקה של ניוטון ועל טכנולוגיות מגוונות מתחומי המדע השונים , פרי חכמת הגויים.
אימוץ חכמת הגויים במינון הנכון ובצורה הראויה , יביאו לידי הבנה מעמיקה יותר, ולידי קיום מעשי מושכל יותר, את מצוות התורה.
(יתרו תשסט)
