איך נוצר הדין?

מסכת סנהדרין מונה את ההרכבים השונים של בתי הדין שראויים לדון בעניינים שונים. המשניות מציגות הרכבים של שלושה דיינים, של עשרים ושלושה וסנהדרין של שבעים ואחת. ובנוסף הרכבים מיוחדים של חמישה או שבעה ואפילו עשרה לעניינים אחרים. שאלה שעשויה להעסיק את הלומד היא מהיכן גזרו חכמים את המבנים השונים של בתי הדין.

גם הגמרא עסקה בכך ובכל עניין ביררה במקומו מהו מקור הדין. התבוננות על מערכת השיפוט בכללותה, כפי שהיא מוצגת בתורה, חושפת שונות והתייחסויות מגוונות. במקום אחד התורה מצווה: "צדק צדק תרדוף" או "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט, טו). ונדמה שהתורה פונה אל דיין יחיד. מצד שני, התורה מצווה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים טז, יח), כאן מתברר שיש הרכב יותר גדול של שופטים בכל מקום ומקום. ובעוד שכאן משתמע שהשופטים צריכים להיות בכל שער ושער, זמינים לדיון לפני מי שבא אליהם לדין, במקום אחר התורה מצווה "כי יפלא ממך דבר למשפט… וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו ובאת אל הכהנים הלווים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם והגידו לך את דבר המשפט" (דברים יז, ח), מכאן משמע שיש לעלות להר הבית משם תצא תורה ומשפט לכל ישראל.

בעניינו של רוצח בשגגה נזכר הסדר אחר של "ושפטו העדה… והצילו העדה" (במדבר לה, כד-כה). במקומות מסוימים משמע שמינוי הדיינים מוטל על תושבי המקום "תתן לך" ובמקומות אחרים משמע שיש מינוי ידוע.

גם בפרשה שלנו יתרו מציע למשה צורה מסוימת של בחירת דיינים ומינויים, ובד בבד גם נכנס לשאלת המבנה הכללי של מערכת המשפט ותפקידיה. הוא גם מונה את התכונות המדויקות הדרושות לצורך מילוי תפקיד שיפוטי. בפרשיה הזו נזכרים כמה מתפקידי מערכת המשפט: "כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעו". כאן מדובר בשאלות מעשיות של הכרעה בין שני ניצים, התפקיד הרגיל והמקובל של מערכת המשפט. אבל יש גם תפקיד נוסף: "והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו". תפקידו של משה בא לידי ביטוי גם בהבאת דבר ה', הכרעות הלכתיות עקרוניות וקביעת מדיניות.

נדמה שחז"ל בבואם ליישב בין המקורות השונים לעניין ההרכבים הנכונים לדיון בנושאים השונים נעזרו בחלוקה היסודית הזו. בית דין מקומי צריך לספק "צדק" וכאן מדובר גם בבתי דין קטנים יותר בהרכבם. ואילו ככל שנדרשות הכרעות עקרוניות הפניה היא לסמכות ריכוזית גבוהה ואחידה, המורכבת מדיינים בעלי שיעור קומה.

(יתרו תשפ"א)