מערכת שבתוןהרב חגי ניצן מנהל ממ"ד תורני סגולה
נאמר בפרשתנו: "ויאמרו אל משה לאמר: מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה ה' לעשת אתה. ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר: איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש, ויכלא העם מהביא" (שמות לו, ה-ו).
על כך אומר הירושלמי: "אמר רבי בא בר אחא: אין את יכול לעמוד על אופי של אומה הזאת, נתבעין לעגל ונותנין, נתבעין למשכן ונותנין." (שקלים פ"א ה"א).
דברי התמיהה של רבי בא מבוססים על פסוקי התורה המלמדים על התלהבותם של עם ישראל בתרומתם למשכן, להבדיל מתרומתם לעגל הזהב. בחטא העגל מסופר שאהרון מבקש מהעם את חומרי הגלם והעם נענה מיד ובהתלהבות: "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן" (שמות לב, ג). וכך גם בתרומת עם ישראל לחומרי הגלם שבמשכן נאמר: "ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה ה' לעשת אתה. ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא" (שמות לו, ה-ו). דברי התמיהה של רבי בא, מעוררים אותנו לחקור את המניע של עם ישראל, הכיצד זה ש"נתבעין לעגל ונותנין, נתבעין למשכן ונותנין."
יש גישה בחז"ל הרואה בציווי ה' על בניית המשכן את המענה לחולשה האנושית של עם ישראל שנגלתה בחטא העגל: תנא רבי יוסה בן חנינה הדא מתניתא: 'ועשית כפורת זהב טהור' יבוא זהב של כפרת ויכפר על זהבו של עגל" (שקלים פ"א ה"א).
רצונו לומר: עם ישראל נמשך לדברים שבקדושה, בין אם מדובר על קדושה אמיתית על פי צווי ה' ובין אם מדובר על קדושת שווא – חטא העגל, ובלבד שתהיה כמה שיותר מוחשית. על פי גישה זו בחז"ל הצווי על מלאכת המשכן, בא לתת מענה מוחשי לקדושה בעל מימד גשמי.
זאת ועוד הסיבה שהאדם נמשך אחר המשכן או המקדש היא שיש בהם שיתוף של מעשה האדם בקדושה. האדם תורם את החומרים מהם יבנה המשכן וכליו, האדם מייצר את המשכן וכליו, והאדם שותף לעשייה היומיומית במשכן על ידי הכהנים הלווים וכלל עם ישראל. כללו של דבר שהאדם מעדיף לחוות את הקדושה בתוך כלי גשמי מאשר לחוותם מתוך תפיסה מופשטת.
כביכול, חולשת האדם ומשיכתו כלפי הקדושה המוחשית, המשכן, גברה על רצון הבורא, שכל הקדושה תהיה מתוך תפיסה מופשטת. ולא כן היא התורה מבהירה רגע לפני בנית המשכן, שיש קדושה מופשטת שהיא עדיפה מהקדושה המוחשית והיא קדושת השבת. רגע לפני החלק היישומי של בניית המשכן (פרשיות ויקהל פקודי) מקדימה התורה אזהרה לבל נחלל את יום השבת בעבור מלאכת המשכן: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש… כל העשה בו מלאכה יומת". רש"י במקום מבאר: "הקדים אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת".
מצוות השבת מסמלת את קדושת הזמן ואילו מצוות המשכן מסמלת את קדושת המקום. התורה מדגישה בפנינו שקדושת הזמן עדיפה על קדושת המקום. זו היא התשובה האלוקית לדחף האנושי המושך לקדושה מוחשית, אומנם ניתן לעבוד את ה' בעזרת מענה רוחני מוחשי אך עדיף וקודם הוא המענה הרוחני המופשט קרי מצוות השבת.
(ויקה"פ תשסט)
