מערכת שבתוןהרב יאיר רמר
\"ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים" ביציאת מצרים מדרגת החיים של ישראל עדיין לא מסוגלת להתמודד עם הפלשתים. במדרגתם היו מסוגלים להתמודד עם ים סוף עם המדבר, אבל לא עם הפלשתים. יש משהו בעולמם של הפלשתים שישראל לא יכולים להתגבר עליו, ומדוע?
כשישראל יצאו ממצרים, בלט בהם הערך הכללי, הלאומי, שכן מצידם הפרטי מצד הזכויות של כל אחד מהם, היו שקועים במ"ט שערי טומאה, ורק מהבחינה הכללית, בהיותם בני האומה הישראלית, נגאלו. כשהביט הקדוש-ברוך-הוא בברית איתם ולא ביצר שלהם – "ויזכור אלוקים את בריתו". גם המזיקין לא פוגעים בנו מצד מה שמאירה בנו נשמתנו הכללית "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו". גם כשמגיעים לים ו"שרו של ים" טוען שאין סיבה לעזור לישראל ולהכות במצרים שהרי הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, בכל זאת ישראל זוכים שאפילו שפחה רואה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, שכן לא נבחנים הם לפי מעלתם הפרטית אלא לפי ערכם הסגולי הכללי.
אולם מדרגה זו לא מאפשרת להתמודד עם פלשתים. יש קושי להתמודד עם הפלשתים בדווקא. הפלשתים מעמידים את תרבות הפרט כפסגת צורת האדם, כפי שבולט במלחמת גולית הרוצה להעמיד למבחן את ישראל בהתמודדות יחיד מול יחיד, ובדברי חרופו את מערכות ישראל מצהיר "אנוכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול". מזלזל הוא בהתגבשות הלאומית סביב מלך ומכנה אותה עבדות, המבטלת את מעמדו האישי של כל יחיד באומה. זאת, לעומת מעמדו שלו שהוא "הפלשתי" אין הוא עבד ולא בטל הוא לשלטון, אלא כאיש פרטי הוא מלא עצמה ויוזמה.
ועִם עַם כזה ישראל עדיין לא מסוגלים להתמודד ביציאת מצרים, ולכאורה לא בגלל שהמפגש עם אומה זו ימוסס את הערך הכללי של האומה, שכן בשעה זו של יציאת מצרים, הערך הכללי בער בכל עוצמתו, אלא בגלל שמעמדו של הפרט בישראל עוד לא התבהר. עם ישראל צריך עדיין לעבור עוד מספר שלבים בבניין האישיות הפרטית והלאומית, עד שגם היחיד יישא בקרבו מצדו הפרטי את גדולת החיים הישראליים. המערכה עם הפלשתים מתחילה בשמשון הגיבור, לאחר תקופה ארוכה של השופטים, בה כל שבט בפרטיותו מגלה את ערכו, אז מגיע השלב שבו שמשון, הנושא את שם ה' בשמו, עומד לישועת ישראל מיד פלשתים. דוד ממשיך ונעמד מול גולית, כששם ה' צבאות אלוקי מערכות ישראל, על שפתיו.
ריבונו של עולם מפגיש אותנו עם הפלשתים דווקא בשעה שעולה הצורך לגבש מלכות בישראל, גם כדי להעמיד במבחן את חוסן המלכות, אך בעיקר כדי להשלים את המלכות בישראל, שלא תישאר ברובד הכללי בלבד, אלא שגם היחידים באומה יהיו גיבורים יוזמים ומלאי עניין במגמות הישראליות. לעיתים ההתמודדות עם הפלשתים מחלישה לשעה את חוסן האומה – אך זה כדי שיעמדו בניה של האומה ויגלו את נאמנותם, מסירותם, חכמתם וגבורתם.
גם אנחנו בני דור גאולת מלכות ישראל המתמודדים מול שבטים המכונים פלסטינאים מרגישים על בשרנו את חולשת המלכות מצד אחד, אך מצד השני אנחנו רואים את ההתעוררות וההתאמצות של מבחר בניה של האומה שנעמדים בגבורה כדי לסתום פרצות, ולעיתים אפילו כשצריכים גם לעמוד מול המלכות עצמה וחולשותיה.
כדוגמא לכך אני רואה את פעילותם של אנשי תנועת "רגבים", הנאבקים במסירות על כל רגב ורגב מרגבי ארצנו שהמלכות כבר ויתרה עליהם. במערכה ציבורית, משפטית ומחקרית הם משיבים מלחמת-תנופה נגד הזרים הזוממים להשתלט בבניה בלתי חוקית, במרעה ובאלימות על אדמות הלאום בנגב, ביהודה, בגליל, בגולן ובשומרון. בחכמה נעמדים הם מול המערכות השלטוניות, כדי שנקיים כולנו את מצוות התורה שלא נניח את הארץ בידי זולתנו מן האומות.
הכותב הוא רב הישוב חרשה ור"מ בישיבת שערי שמים
(יתרו תשע)
