מערכת שבתוןאחיה פרנקל – מנכ"ל ראשית ירושלים
זהו דבר תורה בשבח נשים.
לכאורה, בנאלי. מה החידוש?
כיום, בעידן של מודעות ודרישה הולכת וגבוהה לשוויון זכויות בכלל ובין המינים בפרט, נוטים להיתלות בדברי התורה והמסורת כאילן גבוה התומך וסומך ידיו בעמדה כזו או אחרת בויכוח בהקשרים אלו של שיח זכויות. לעיתים קרובות, יש פער בהקשרים, במושגים, בזמן ובמקום בין האסמכתאות המובאות במקורות לבין הדברים אותו רוצים להוכיח באמצעותם.
ברצוני לטעון שאף בלימוד פשוט ו"נקי" מהקשרים רלבנטיים ואקטואליים ניתן ללמוד שבח וזכות על הנשים ובייחוד בהתחשב בקדימות הזמנים בהם האירועים אירעו והיגדי חז"ל נאמרו.
"ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחולות,ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים"(שמות טו כ).
השאלה הראשונה שאפשר לשאול על שירתה של מרים מהו החידוש?הרי דברי שירתה נכללים בתוך שירת הים של אחיה משה,כלומר מרים רק חזרה על דבריו של אחיה משה.התשובה היא ראשית במשמעות הניגון והנגינה.
אצל הגברים המילים והתוכן הם העיקר כלומר השכלי ההבנה לעומת הנשים הצורה האסתטית,התופים המחולות כלומר הצד הרגשי וכמובן האמונה שהיא חזקה מאוד אצל הנשים.
כתוב במסכת סוטה "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים" כבר בתקופת שעבוד מצרים התבלטו הנשים יוכבד ומרים המיילדות שהעיזו להמרות את פי פרעה ולא השלימו עם גזירת המלך,הייאוש היה בכל מקום בני ישראל פסקו מלהוליד ילדים ודווקא מרים היא שיזמה את נישואיי אביה מחדש.מרים אומרת לאביה המיואש:"גזירתך קשה משל פרעה אם פרעה גזר על הזכרים, ואתה ג"כ על הנקבות".
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים-הן שלא נתייאשו והמשיכו ללדת "
מעבר למרכיבי האמונה, הרגש והאסתטיקה זיהו חז"ל את הבינה היתרה באישה, השכל הישר והאינטואיטיבי כפי שמופיע במדרש זוטא (רות פרשה ד):
משה באחד שירד מנכסיו, והיתה לו אשה כשרה, לסוף נעשה שכיר. פעם אחת היה חורש בשדה, נזדמן לו אליהו ז"ל בדמות ערבי אחד. א"ל: יש לך שבע שנים טובות, אימתי אתה מבקש אותם? עכשיו, או בסוף ימיך? א"ל: קוסם אתה, אין לי מה ליתן לך, אלא הפטר מעלי לשלום. וחזר אצלו עד שלשה פעמים, פעם שלישית אמר לו: אלך ואמלך באשתי. מה עשה? הלך לו אצל אשתו ואמר לה: בא אחד אלי והטריח עלי עד שלשה פעמים, ואמר לי: יש לך שבע שנים טובות אימתי אתה מבקש אותם? עכשיו או בסוף ימיך? אמרה לו: אמור לו הבא אותן היום. והיה מתחבא מבניו, וחזר אצלו. ואמר לו: הבא אותם עכשיו. א"ל: לך לביתך, ואינך מגיע לשער חצרך עד שתראה ברכה פרוסה בבית. והיו יושבין בניו לחפש בידם בעפר, ומצאו מטמון שיזונו שבע שנים, ובאו וקראו לאמן. ולא הגיעו לשער, עד שיצאה אשתו לקראתו ובישרה לו. מיד הודה להקב"ה, ונחה דעתו עליו. מה עשתה אשתו הכשרה? אמרה לו: אנו מכל מקום כבר משך עלינו הקדוש ברוך הוא חוט של חסד, ונתן לנו לשבע שנים. אלא, בוא נעסוק בגמילות חסדים בשבע שנים הללו, שמא מוסיף לנו הקב"ה טובה מאצלו, וכן עשתה. וכל מה שעשתה, אמרה לבנה קטן: כתוב כל מה שאנו נותנין, וכן עשה. לסוף שבע שנים, בא לו אליהו ז"ל ואמר לו: כבר הגיע שעה ליטול מה שנתתי לך. אמר לו: כשנטלתי, לא נטלתי אלא מדעת אשתי. אף כשאני מחזיר, לא אחזיר אלא בדעת אשתי. הלך אצלה ואמר לה: כבר בא הזקן ליטול את שלו. אמרה לו: לך אמור לו: אם מצאת בני אדם נאמנים ממנו אתן לך פקדונך. וראה הקדוש ברוך הוא דבריהם, ובגמילות חסדים שעשו, והוסיף להם טובה. לקיים מה שנאמר: והיה מעשה הצדקה שלום.
אין ספק שאין אדם קרוי איש בלא אישה – בה יכול להיוועץ, להיבנות ולהיוושע בניסיונות ובמהמורות שהחיים מזמנים לנו, הן בימי אבותינו והן בימינו אנו.
לסיום אני רוצה לאחל מעומקא דליבא לאימי מורתי תודה רבה על כל הנתינה ואסיים ב"רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה"
(יתרו תשע)
