"יאמר שירת הים בשמחה"

הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות"
תפילה חגיגית מיוחדת תיערך בבית הכנסת הגדול בירושלים בשבת פרשת בשלח הידועה כ"שבת שירה". הפעם הוזמן החזן הצבאי הראשי שי אברמסון ושירתו תלווה במקהלת בית הכנסת הגדול בניצוחו של אלי יפה. יושמעו יצירות שונות מעניינו של יום, אחת הידועות ביותר היא יצירתו של דוד קוסביצקי ז"ל – "המעביר בניו בין גזרי ים סוף". יצירה זו הושמעה על ידי דוד קוסביצקי על גדות תעלת סואץ (" גזרי ים סוף") לאחר מלחמת ששת הימים והיא הפכה כמעט ל"יצירת חובה" לכל חזן בשבת שירה. לחן ידוע אחר שיושמע הוא לחנו המפורסם של החזן זמר סול זים מארצות הברית לתפילה "אבינו שבשמים". כאמור הלחן מפורסם ביותר אך הפעם הוא יושמע בעיבוד חדש רענן ומיוחד מאד מאת אלי יפה מנצח מקהלת בית הכנסת הגדול. מקהלת בית הכנסת כבר 'השתפשפה' בהשמעת עיבוד מיוחד זה בעת סיור חנוכה באירופה יחד עם החזן הראשי חיים אדלר ואחת מגולות הכותרת של הסיור הייתה יצירה זו בעיבוד המחודש.
לא רק בית הכנסת הגדול בירושלים מקיים שבת חגיגית עם חזן ומקהלה לכבוד "שבת שירה". עיון בעלוני השבת ובפירסומים השונים יגלה כי קהילות ובתי כנסת רבים כמו גם אתרי נופש ברחבי הארץ מאמצים את הרעיון הזה כך יקויימו שבתות כאלו עם החזן והפייטן משה חבושה, אברהם כספי, ישראל פרנס ועוד ועוד.
המשנה ברורה מביא בשם הזוהר: "ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו". יש להבין מה הרעיון העומד מאחרי הדברים הללו.
כידוע ישנה תשובה מיראה וישנה תשובה גדולה הימנה והיא תשובה מאהבה עליה נאמר במסכת יומא כי "זדונות נהפכין לו כזכויות". העניין הוא כי אדם שמצליח להגיע לאהבת השם אמיתית הוא כבר אינו חלק מן העולם הזה על כל פיתוייו מאוויו ופועל יוצא – חטאיו. אדם כזה התרומם כבר מעכירות החומר המלווה את החטא לכן בצורה אוטומאטית – הזדונות נהפכין "לו" כלומר אצלו, באישיותו ורצונותיו לזכויות, היינו לאפשרות התעלות נוספת שבאה מהיפוך החומר העכור ליצירת קדושה.
הרעיון העומד מאחרי אמירת שירת הים בשמחה הוא דומה. אדם כזה מבקש להחיות אצלו את הרגעים הנשגבים הללו של קריעת ים סוף. אך יותר מכך, הוא הופך את ההדמייה הזאת ליצירת מקור שמחה ואור רוחני אצלו למשך כל היום כולו. זהו גדר של "תשובה מאהבה". הבה נתאר לעצמנו: אם היינו עוברים היום אירוע נאדר הוד כמו קריעת ים סוף האם היינו יכולים כלל לחשוב על חטאים ותשוקות של חטא? – לא יעלה על הדעת! הצרה היא כפי שאומרים בעלי המוסר: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן" (מכילתא), אמנם כן, ראתה – אך נשארה שפחה… מדוע? כי אצלה זו הייתה חוויה חד פעמית, להבדיל מיחזקאל הנביא שעמל וטרח כל ימיו להפנים את אשר ראה.
מי מעימנו לא התפעם מהניסים הגדולים שקרו בדורנו? מלחמות ישראל, שחרור ירושלים, מבצע אנטבה וכהנה וכהנה? אך האם אנו לוקחים אירועים אלו כיצירת השראה ואור לימות החול הרגילים והאפורים? – זהו הרעיון איפוא של "ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו". הפיכת האירוע הנשגב מאירוע חד פעמי – לאירוע שהשפעתו נמשכת לעד.
(בשלח תשעא)