קואליציה ממעשה הקטורת

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ: (שמות ל' , ל"ד – ל"ה)
אחד עשר סממנים הרכיבו את הקטורת. רובם היו בעלי ריח נעים עד כדי כך שריח הקטורת של בית המקדש הורגש עד יריחו. אך אחד הסממנים – החלבנה – יצא מכלל זה. לא זו בלבד שלא היה לה ריח טוב, ריחה היה רע. חז"ל (כריתות ו' ע"ב)Iלמדו מכך יסוד גדול בהלכות ציבור:
כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטרת. אביי אמר, מהכא: ואגודתו על ארץ יסדה.
הקטורת חייבת להיות שלימה, קיים איסור להוריד אפילו מרכיב אחד מן הקטורת. שלמות הקטורת תומכת ומחזקת את העמדה שלא ניתן לוותר על אף מרכיב. כל ויתור מאבד את מעלתה של הקטורת. חז"ל התמקדו בחלבנה, אבל מסתבר שלא כל המרכיבים היו נודפי ריח. לא כולם היו משכרים את הנפש. למשל, 'כפת הירדן' היה עשב שגדל בירדן, והוא היה נטול ריח. ותמוה הדבר מה עשה סממן זה בין שאר הסממנים של הקטורת?
בספר "משנת חסידים" (לר' עמנואל חי ריקי) מופיע הסבר עמוק לנוכחותו של 'כפת הירדן'. לדעתו, כאשר היו מערבים את כפת הירדן עם החלבנה היה יוצא ריח טוב מכפת הירדן. דווקא ריחה הרע של החלבנה אילץ את כפת הירדן להוציא ריח טוב.
נקודה זו מאפשרת לנו להבין עד כמה כוחו של ציבור. הגיוון של עם ישראל הוא משמעותי וחשוב. גם אלו שחוטאים, גם אלו שכופרים הם בעלי תפקיד בונה. אם לא היו כופרים, לא היינו מטפלים לעומק בשאלות אימוניות והשקפתיות. כוח הכפירה בעולם מאלץ את המאמינים לטפל בשאלות יסוד. כך גם אלו שאין להם ריח, נדרשים להטות אוזן קשבת למצוקות ובעיות, וזה תורם לאישיותם ודמותם. אלו שהם בבחינת 'כפת הירדן' הם רדומים ואין להם ריח, אבל בשעה שהם נפגשים עם כוחות אחרים הרי שהם יכולים להתעורר מתרדמתם הרוחנית.
לשם כך, אנו זקוקים למעורבות גדולה יותר ולמוטיבציה להכיר את המגוון הכולל של כנסת ישראל. הקטורת היתה מורכבת מאחד עשר סממנים. לכאורה היינו מצפים שהקטורת תהיה מורכבת מעשרה סממנים (מנין) או שנים עשר סממנים (שבטי ישראל) מדוע ,דוקא, היה צורך להרכיב את הקטורת מאחד עשר סממנים?
יתכן וירדה התורה לסוף דעתנו. נוח לנו וקל לנו להיות עשרה או שנים עשר. אנו אוהבים להיות עם מי שנוח לנו לחיות עמו. אבל זו אשליה שצריכה להתפוגג, כאשר מקטירים את הקטורת אנו נדרשים להוסיף סממן נוסף. כדי להיות צבור משפיע עלינו לחיות גם עם אלו שאנו חושבים ש'אין להם ריח' או אלו שאנו חושבים ש'ריחם רע'. כך נוכל לעצור מגפות וזו כנראה היתה העוצמה שהיתה טמונה בקטורת. אסור שהקטורת תאבד את יחודו של כל סממן, אבל אסור שסממן יהיה מחוץ לקטורת.
דוקא בימים אלו צריך לזכור יותר מתמיד שלא מפלגה זו או אחרת תביא את הישועה ותקרב את הגאולה. רק הקטורת שהיא לא מפלגתית תוכל לעצור את הרוחות הרעות המנשבות ומנסות לאיים ולהשמיד את מדינת ישראל.
(כי תשא תשעא)