בפרשת "בא", עם יציאת בני ישראל ממצרים, באים לידי סיומם גם מכות מצרים אשר מהווים רכיב מרכזי בתהליך. המבט, לכאורה, כי תפקידם של מכות מצרים היה מעין "מלחמת התשה" מול המצרים, קשה לקבלו, כי כבר במפגשו הראשון של משה עם פרעה הוא מצטווה לומר לו (שמות ד', כג') "וָאמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנכִי הרֵג אֶת-בִּנְךָ בְּכרֶך". לכאורה "שיא המתח" איך יגמר הסיפור כבר ניתן לנו בתחילתו, וכמובן עולה השאלה, אם כן מדוע ה' לא עשה מיד את מכת הבכורות והוציא את ישראל? במילים אחרות ניתן לשאול מה היה תפקידן של תשע המכות הראשונות? שאלה נוספת הראויה לבירור היא מדוע יציאת מצרים מהווה בסיס למצוות רבות גם אלה שהקשר שלהן למצרים די רופף (לדוגמא: שבת- בקידוש אנו אומרים "זכר ליציאת מצרים" למרות שלא נראה שום קשר בין יציאת מצרים לשבת)?
לשאלות אלו ניתנו מספר תשובות. אחת מהן נותן הרמב"ן בפירושו לסוף הפרשה, ותשובתו טובה לשתי השאלות כאחד, וכך הם דבריו ( יג', טז') " ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות. הנה מעת היות עבודת גילולים בעולם מימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון … ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית … ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא ישגיח האל בהם ואין עמהם עונש או שכר….. (מעת שגורש האדם מגן עדן, ומציאותו של ה' בעולם היא נסתרת, התפתחו שלוש דעות כופרניות. האחת – טוענת כי ה' לא ברא את העולם. השניה- טוענת שה' ברא אך לא יודע מה קורה כאן. השלישית – לעומת השניה, סוברת כי ה' יודע מה קורה אך לא משגיח על בני האדם ומעשיהם ואיש הישר בעיניו יעשה).וכאשר ירצה האלהים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם, כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו, ויודע ומשגיח ויכול. (וכאשר הקב"ה רוצה לבחור לו עם מבין העמים שיהיה עם ה', ראשית כל, עליו להראות לעולם כולו כי כל דעות אלו לא נכונות) ולכן יאמר הכתוב במופתים למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ (לעיל ח יח), להורות על ההשגחה, כי לא עזב אותה למקרים כדעתם. ואמר (שם ט כט) למען תדע כי לה' הארץ, להורות על החידוש, כי הם שלו שבראם מאין ואמר (שם ט יד) בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ. להורות על היכולת, שהוא שליט בכל, אין מעכב בידו". תפקיד מכות מצרים לחנך את המצרים וכמובן גם את הישראלים כי השולט בטבע כולו – הוא ה' יתברך ורק אז עם ישראל והעולם כולו יהיו ראויים להכיל את המשמעות שישנו עם ה' שהוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש". רעיון זה מפתח עוד יותר לעומק "שפת אמת" בדבריו לפרשת בא [תרל"א], בתחילת דבריו הוא מביא את דברי סבו (החידושי הרי"ם) "… כי מה שהיה צורך לעשר מכות. להסיר הקליפה והסתר מעשרה מאמרות לעשותן עשרת הדברות עד כאן דבריו ז"ל. (מכאן הסבר לדברים אלו) פירוש כי בעולם הזה נסתר זה שעיקר חיות הכל רק אותיות התורה המאמרים שנבראו על ידו. … וע"י כל מכה הסיר הסתר מאמר אחד. ונעשין עשרת הדברות". עשרה המאמרות בבריאת העולם תפקידם היה להראות כי ה' מעורב בכל דבר ודבר בטבע עולמנו. עם גירוש האדם מגן עדן והסתרת מציאות ה' בעולם, עלו כביכול עשרה "כיסויים" על עשרת "גילויי ה'" שהיו בעשרה המאמרות. באו עשר מכות מצרים והסירו "עשרה כיסויים" אלו (כביכול), והכשירו את הלבבות לקיים את עשרת הדברות שניתנו במעמד הר סיני, אשר הם מייצגים את כל מצוות התורה ותפקידם העיקרי הוא לחשוף יום- יום את המציאות האלוקית בעולם.
(בא תשעב)
זכר ליציאת מצרים
השארת תגובה