מערכת שבתוןהרב אלחנן פרינץ- מדריך ארצי במחשבת ישראל
האמונה בחייו של היהודי אינה מתבטאת רק בקיום מצוות, אלא כוללת היא בתוכה את כל תחומי החיים והתנהגות האדם. דבר זה מעלה את השאלה מהו יחסה של היהדות אל עולם האומנות, התרבות והיצירה? האם מותר לאדם המאמין לעסוק בתחומים אלו או שהם מבטאים עיסוקי חולין שאף סותרים את דרך התורה והאמונה.
ננסה לענות לעמוד על שני תחומים עיקריים:
א.חשיבות העיסוק באמונה ויצירה.
ב. האם המאמין היוצר, חופשי ליצור ללא הגבלה?
חשיבות העיסוק באומנות וביצירה.
התורה בחומש שמות בפרשיות מלאכות המשכן מתארת את דמותו של בצלאל אשר נבחר לנצח על המלאכה, וכך נאמר (שמות לא, ב-ה): "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. ואמלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה. לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת. ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה".
בצלאל בן אורי היה האדם שנבחר לעשות ולעמוד בראש מלאכת הקמת המשכן ויצרתו. בצלאל מתואר כאדם שניחן בחכמה וכישרון לעשיית מלאכת זו. היו לו יכולות מדהימות בתחומים רבים של האומנות והיצירה: אדריכלות, צורפות (מטריקה עדינה), עיטורים באבן (מטריקה גסה) ובעץ ועוד. אולם, על אף כישרונו אין ה' נותן לו לעבוד כפי אשר יעלה על רוחו, אלא אומר לו איך לבנות את המשכן ונותן לו את המידות המדויקות למשכן, ונשאלה השאלה מדוע? הרי ע'ל ידי כך שה' אומר לו מה לעשות הוא לכאורה מצמצם את ההתבטאות העצמית ויצירתו החופשית. התשובות לכך הן:
א. ישנה סכנה לתת לאדם ליצור ולבנות בכוחות עצמו- לבד, ללא הנחיה, כיון שיכול הוא לעשות גם דברים שאינם ראויים.
ב. ה' מורה לו מה לעשות, כיון שרוצה הוא שהאדם יוציא את כישרונותיו לפועל בצורה מקסימאלית, כלומר כוחותיו וביטויו העצמי משתלבים בפרטים הקטנים, ושם יש הרבה מקום ליצירתיות, כגון: בעיטורים.
לדוגמא: אם נאמר ל-2 אנשים שונים לבנות קיר דקורטיבי, ונסביר להם מה לעשות ואיך, יכול האחד לעשותו בצורה מדויקת והשני יכול לעשותו בצורה מעוותת-עקומה, למרות ששניהם קיבלו את אותה הנחיה-באופן היצירה מתבטא הכישרון שלהם.
כאשר אנו חפצים שיצירתנו תהיה מרשימה וחודרת לבבות, אומר הרב קוק (אורות הקודש חלק א', עמוד קעו-ז) ישנו מרשם בדוק כיצד לעשות זאת.
אומר הרב קוק שחשוב שלאדם תהיה יצירה עצמית ללא השפעות חיצוניות, ואז ממילא היצירה תפעם בתוכו ותהיה באמת אמיתית (בניגוד לחלק מכותבי הסרטים, הספרים ועוד שמטרתם היא רייטינג).
"היצירה הרוחנית החופשית היא אינה מתחשבת עם שום השפעה חיצונית". כלומר, אם אדם רוצה שיצירתו תהיה יותר אמיתית היא צריכה להיות יותר מנותקת מהסביבה החיצונית ולהיות קשורה למה שבתוכו-לנפשו! רק אז היא יכולה להיות גם יותר קרובה לה' יתברך. אך אם היצירה תהיה מושפעת מהסביבה החיצונית, היא אינה נוצרת ממקום אמיתי ואף יכולה להגיע למקומות לא ראויים.
כמו כן, אדם שיש לו נשמה של יוצר הוא אינו יכול לא להוציא לפעול את רעיונותיו וכישרונותיו, הוא אינו יכול להסתפק רק בלימוד שטחי ולהתעלם מכוחותיו אלא חייב הוא לממש את יכולותיו, כיוון שזה דבר הנמצא בנשמתו ולא ניתן לעצור אותה מרצונה לבטא את עצמה. וגם אם ישנם גורמים שונים המעסיקים את האדם בעניינים אחרים, מוכרח הוא להוציא את כישרונו מהכוח, וחשוב לזכור שהדרך הטובה ביותר לכך הינה דרך הקודש!
תפילתנו שנדע ליצור אומנות אמיתית המממשת את יכולתינו.
(בא תשעב)
