משה רבנו התמנה להנהיג את עם ישראל, בניגוד לרצונו, במפגש הראשון עם הקב"ה ליד הסנה הבוער בחורב. לאחר שהוצגה בפניו תוכנית הגאולה, אותה הוא צריך היה להוביל, הגיב משה:"ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח"(שמות ד',יג').
הקב"ה לא התייחס לסירובו של משה לקבל עליו את השליחות, אלא לטענת המוגבלות הפיזית שלו:"כי כבד פה וכבד לשון אנכי"(שם ד',י'). הפתרון למוגבלות הזאת היתה:"הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא .ודיבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלוהים"(שם ד',יד'-טז'). הקב"ה הבטיח למשה את עזרתו:"והוריתי אתכם את אשר תעשון".(שם ד',טו') מצויד בהבטחות אלה ,משה יצא בשליחות ה' להוציא את בני ישראל ממצרים.
האכזבות מהתנהגות עם ישראל לא אחרו לבוא. בכל משבר אליו נקלע העם, הם באו בטענות אל משה:"המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר"(שם יד',יא'), כשראו את מצרים רודפים אחריהם. "מי יתן מותנו בידה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר" וגו'(שם טז',ג'), במדבר סין, וכן ברפידים: "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא"
(שם יז',ג'). רגעי הנחת שהיו למשה בשירת הים:"זה אלי ואנוהו אלוקי אבי וארוממנהו"(שם טו',ב'), ובהר סיני, כאשר הם התייצבו כאיש ובלב אחד והכריזו:"כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע"(שם כד',ז'), התפוגגו בחטא העגל.
לאחר תחנוניו להצלת עם ישראל, בעקבות חטא העגל:"ואתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך" (שם לב',לב'), משה הרגיש שנכשל בהנהגת העם וביקש סעד מהקב"ה. הוא הזכיר את מעמד הסנה:"ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני"- ביקשת ממני להעלותם ממצרים, אבל לא הודעת לי איך לעשות זאת. ברגע זה של משבר משה מפציר בה':"הודיעני נא את דרכך ואדעך למען אמצע חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה"(שם לג',יג'). הקב"ה נענה לבקשתו:"ויאמר פני ילכו והניחותי לך". משה המשיך לבקש מה' שיתוף פעולה יותר הדוק בהנהגת העם. גם לזה הוא נענה :"גם את הדבר הזה אשר דיברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם".(שם לג',יז')
בקשתו הראשונה של משה מובנת,אך בקשתו השניה:"הראני נא את כבודך", תמוה. האם יש קשר בין שתי הבקשות? האם האחת משלימה את השניה? מהי משמעות הבקשה השניה, ואיך ניתן להבין את תשובת ה' עליה?
ננסה לענות על שאלות אלה דרך משל.
המחשבים תופסים מקום רחב, בתחומים מגוונים בחיינו. יש הלומדים את דרך תפעולו בעצמם, ומגיעים למיומנות גבוהה, תוך ניצול מירב האפשרויות הגלומות בו. הרוצה להתמחות בשימוש במחשב, יירשם לקורס מתאים לתפעול המחשב. שם יידעו אותו את דרכי הפעלתה, ברמה מקצועית, מעבר למה שרכש בלימוד העצמי. אדם בעל אינטלקט מפותח, לא יסתפק רק ב"איך" להפעיל את המחשב . הוא ירצה להעמיק חקור ב"למה" המחשב פועל כך. את התשובה הוא ישיג בלמוד התוכנה והחומרה של המחשב. אין ספק שידיעת ה"למה", ישפר את ביצועיו ב"איך" להפעיל את המחשב .כמעט כל אחד יכול ללמוד את דרך תפעול המחשב, וילדינו הקטנים, השולטים ברזי תפעולו, יוכיחו. אולם, בשביל ללמוד תוכנה וחומרה יש צורך בכישורים קוגניטיביים ברמה גבוהה.
משה למד להנהיג את העם בעצמו, תוך כדי תנועה, ללא הכנה מוקדמת .בקשתו הראשונה מאת ה' היתה בתחום ההדרכה המקצועית, כיצד להנהיג את בני ישראל לשביעות רצון קונם:"הודיעני נא את דרכך ואדעך למען אמצע חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה". לאחר מילוי בקשתו הראשונה, "איך" להנהיג את העם, ביקש משה, את בקשת ה"למה" ה' פועל כך בעולמו:"הראני נא את כבודך". ידיעת הדבר הזה ישפר את ביצועיו כמנהיג העם. זהו הקשר בין שתי הבקשות. הבקשה השניה משלימה את הראשונה.
הקב"ה נענה לבקשתו הראשונה ונענה חלקית לבקשתו השניה.
בבקשה השניה משה ביקש לדעת את סוד הנהגת ה' בעולם. הקב"ה אמר למשה:"הנה מקום אתי ונצבת על הצור". מעל הצור הוא ראה אירועים רבים במרחב, כשה' מאיר את עיניו על דברים אנושיים מנקודת מבט אלוקית. "ומכאן מנקודת מבטו של ה' יביט וישכיל ויבין את האדם וכל דבר אנושי מרום המעלה האלוקית" (ש.ר.הירש). לאחר מכן ה' הכניס אותו לנקרת הצור, שם הוא קיבל שיעור בהבנת "כבוד ה' ", ברמה האנושית. משה צריך היה להפעיל את כוחו האינטלקטואלי, בדרך האינדוקציה, ולהסיק מסקנות, לקביעת החוקים שבעזרתם הקב"ה מנהיג את העולם: חוקי הטבע וחוקי החברה.
ידיעת כבוד ה' ברמה האלוקית נסתרה ממנו:"והיה בעבור כבודי ושכותי כפי עליך עד עברי והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו"(שם לג' כא'-כג'). על בסיס האירועים, אליהם נחשף משה בעבר- "וראית את אחורי", הוא יוכל לאפיין את חוקי הנהגת ה' בעולם, אך לראות מה צופן העתיד, זו פריבילגיה אלוקית: "ופני לא יראו".
כך נענה הקב"ה בצורה חלקית לבקשתו השניה של משה:"הראני נא את כבודך"
(כי תשא תשסט)
הודיעני נא את דרכך – הראני נא את כבודך
השארת תגובה