מרב לרנר"שייגמר כבר החופש" – תפילתו של הורה ממוצע בתקופת החופש הגדול של הילדים. ולא בכדי. תקופת החופש הגדול היא קרקע פוריה להסתבכויות של ילדינו במגוון הרפתקאות מסוכנות, כסמים ואלכוהול, ועוד היד נטויה כיד הדמיון. אבל מסתבר שהחופש הגדול יכול להיות גם הזדמנות פז שלנו כהורים להכיר באמת את ילדינו ולבנות עמם מערכת מעולה. טיפים מאנשי מקצוע, איך עושים זאת. שווה עיון
החופש הגדול מביא איתו לא מעט סכנות. בני הנוער שיוצאים לחופשת הקיץ מוצאים בחופש מקום לפורקן. הבגרויות, הלימודים האינטנסיביים, הלחץ החברתי וגיל ההתבגרות מביאים את הנוער אל חופשת הקיץ כמו פצצה מתקתקת. עבורם, הצלצול האחרון הוא גם הרגע שבו ניתן דרור לכל הגבולות ועם השחרור הזה מוצאים את עצמם בני הנוער כמי שמרגישים חופשי לבחון את כל הגבולות. בדרך, הם עלולים ליפול גם לתהומות העמוקים ביותר אל סכנות ההתנסות באלכוהול וסמים.
על פי נתוני השרות לטיפול בהתמכרויות במשרד העבודה והרווחה עולה כי המשרד מטפל כיום ב-3,637 בני נוער בגילאי 12-18, מהם 551 בני נוער נפגעי התמכרות לאלכוהול, 626 נפגעי התמכרות לקנאביס ו-2,460 לסמים שונים מלבד קנאביס; כאלף מטופלים יותר לעומת 2016 במהלכה טופלו 2,548 בני נוער.
"לאורך השנים האחרונות יש עליה בצריכת אלכוהול ואירועי אלימות, וירידה בגיל ההתנסות הראשונה של הנערים באלכוהול וסמים"
ד"ר נירית ראוכברגר, היא ד"ר לחינוך, ראש התמחות קידום נוער במכללת אורות ומרצה בה. בראיון ל'שבתון' אודות תופעת צריכת סמים ואלכוהול בקרב בני הנוער שלנו בתקופת החופש הגדול אומרת נירית כי לאורך השנים האחרונות יש עליה בצריכת אלכוהול וכתוצאה מכך גם עליה בשיעור אירועי האלימות: "המספרים מלמדים שיש עליה בצריכת אלכוהול ואירועי אלימות, אפילו בפגיעות של תאונת דרכים. מ-2007 יש ירידה בגיל ההתנסות הראשונה של הנערים באלכוהול וסמים.
"כולנו יודעים לעבוד בתוך מסגרת של זמן ומטלות, אבל כשאין מסגרת, בטח כשאנחנו בגיל העשרה, הנערים והנערות קצת הולכים לאיבוד. כל הנושא של ניהול זמן ובחירה ואיך לנהל את הבחירות של עצמם וסדר היום, זה מה שלא קיבלנו. תמיד אנחנו תחת מסגרת וכשיוצאים מהמסגרת זה פותח אפשרויות ושם, כשהאפשרויות פתוחות, זה יכול להביא את הנוער או למקומות טובים ולקבלת כלים חדשים שביומיום בתוך המסגרת לאו דווקא מקבלים אותם או שזה מביא אותם למקום של תסכול. שאלה של איפה אתה עומד מול החופש".
החופש הגדול עבור הנער המתבגר, זה הצורך להרגיש פורקן וחירות. יש הבדל בין חופש שיכול לתת אוויר ושחרור כדי להתמלא בכוח לקראת הבאות, לבין הצורך בפורקן ושחרור: "הצורך הוא בשחרור והרפיה", אומרת נירית ומדגישה: "השתייה והאלכוהול לא נותנים הרפיה ומענה, אלא מובילים לתחושת ריקנות".
בים הם "מגלים" את עצמם
רבים מהנערים (והנערות) המחפשים לצרוך סמים ואלכוהול במהלך החופש שמים פעמיהם לים, שם הם מקבלים הרגשה של ביחד על ידי מפגש עם עוד נערים. הים מהווה עבורם מקום "לגלות את עצמם", שם הם מסירים כל סממן שמגביל אותם בחיי השגרה שלהם.
"רוב בני הנוער מגיעים לחופים, לסמים ולאלכוהול כתוצאה מתהליך מתמשך של תסכולים", אומרת ד"ר נירית ומרחיבה: "התסכולים יכולים לנבוע כתוצאה מכישלונות, או מצוקה נפשית שלא קיבלה מענה. הילד שצבר כישלונות לימודיים יצר לעצמו ובתחושתו זהות שהוא כישלון. אולי כלפי חוץ הוא אמר שהוא לא רוצה יותר ללמוד, אך כל זה למעשה הן הגנות שהנער מספר לערך העצמי הנמוך שנטעו בו במהלך שנת הלימודים במוסד הלימודים או בבית.
"בנוסף, ישנה גם מצוקה רגשית קיומית שמזיקה לתהליך ההתפתחות שלהם. במצוקה זו, אותו נער מתבגר חש שאף אחד לא רוצה להבין אותו ולשמוע מה הוא רוצה להגיד, עד שזה מנתק אותו מעצמו. כדי שלא לרגיש את הכאב, השתייה והסמים הם המפלט. מי שייכנס לזה עמוק הם רק נער או נערה שימצאו בסמים ובאלכוהול מענה למצוקה שלהם, אמצעי העוזר להם לברוח מהתמודדות. ילד תמיד יבחר באופציה שנראית לו כיותר טובה באותו הרגע. אף אחד לא רוצה מראש ללכת לסמים ולאלכוהול".
חינוך לאחריות
הרב אבינועם אלמגור מנהל ישיבה ייחודית בכפר בתיה, ישיבת "חברותא". הישיבה הוקמה לפני 22 שנה ע"י הרב שמעון אדלר, במטרה לתת מענה לילדים שלא נקלטו בישיבות "הרגילות" בגלל כישלונות לימודיים שיצרו אצלם דימוי עצמי נמוך. מטרת הישיבה היא להעלות את הדימוי העצמי של אותם הנערים. הם מציבים את הילד במרכז בכל פרמטר – בצד הלימודי ובצד של השותפות של הילד בביה"ס, ומלמדים את הנער לקחת אחריות על חייו מהיום הראשון שהוא מגיע לשם. לשיטתם, ככל שהילד יקבל יותר אחריות אזי הסמכות הבוגרת ממנה פחד כל החיים, תיתן לו יותר סמכות. וכך, הילד שלא הקשיבו לו – פתאום דעתו נשמעת ומקבלת תוקף ביום-יום.
הרב אלמגור מחזק את דבריה של ד"ר נירית ומוסיף כי הצורך של הנער להגיע למקום של הסמים והאלכוהול מגיע משני כיוונים: כשהמסגרת בה הילד לומד לוחצת אותו במהלך כל השנה, וכשיש חסרון מסוים בחייו של המתבגר. במקרים אלו הוא מנסה למלא את אותו החוסר על ידי המפלט שהוא מוצא בסמים ובאלכוהול: "הנפילה של המתבגר לסמים ואלכוהול תתרחש לרוב כשהנער לא מקבל מענה לכך במשך כל השנה. אם נער מגיע למצב שהוא צריך לפרוק עול ממסגרת שלוחצת אותו זה אומר שיש בעיה במערכת וצריך לראות איך פותרים אותה.
"המעבר לחופש הגדול צריך להיות טבעי לילד ולזהות את הסכנות בעצמו וכדי לעשות את זה צריך עבודה שנתית שלמה שנותנים לילד אחריות לנהל את החיים שלו במהלך השנה, שיידע לקחת אחריות על המעשים ולכך שלכל דבר יש השלכה.
"גורם נוסף לצורך להגיע למקומות לא טובים הוא הקשר האישי של הנער עם הדמויות המחנכות בבתי הספר ובבית: כשיש דמות שמדברת אל הילד ולא מעל הילד, אז יש הקשבה מצד הילד המרגיש שיש לו כתובת. ילד שרוצה לפרוק יש לו חסרון מסוים כמו לכל אדם מבוגר. אדם שהולך למקומות שלילים מנסה למלא חוסר מסוים שנמצא בו והמטרה לזהות את החוסר הזה לפני ולדבר עליו, להציף ולהיות בקשר עם הילדים. כשילד עומד בפני בחירה אם ליפול או לא ליפול הוא צריך שתהיה לו כתובת, מישהו להרים לו טלפון ולדבר איתו ולא להרגיש מפוחד ומאוים שיקרה לו משהו אם הוא יחשוף את עצמו, אלא שהוא באמת יכול לדבר".
סמים במחיר שווה לכל כיס
הרב אלמגור מציף בעיה נוספת שקיימת היום: תרבות צריכת הסמים והאלכוהול. אם בעבר היה קושי בלהשיג את הדברים הללו, הרי שהיום זה נגיש ובמחיר שווה לכל כיס. גם אם ילד לא נתון למצוקה כל שהיא אך חשוף בביתו לתרבות הזו, ורואה את אביו או אמו צורכים זאת, הרי שהוא יבקש לעצמו גם: "בדור שלנו הסמים והאלכוהול הפכו להיות תרבות, אנשים מבוגרים מעשנים, הורים מעשנים, בכל מקום מריחים את זה. גם כשהילד שמור הוא למעשה חשוף לזה. כנגד תרבות צריך לייצר תרבות אחרת יותר מושכת על ידי שיח, דיבור. המציאות שאנו נמצאים בה היא כזו שלא צריך לנסוע למקומות כדי למצוא חבר'ה מסוממים, אלא שזה ממש מעבר לפינה, זה בביה"ס ובחצרות".
כיצד ניתן לעזור לנער שנמצא כעת בתחושת ניכור וצורך דרך קבע סמים ואלכוהול?
ד"ר נירית: "החופש הוא הזדמנות לחשוף כוחות של הילד ולהטעין בהרבה אמון בעצמו, בכוחות החיים, במי שהוא. במסגרת הלימודים – יש תובנה של לומדים, לא נפתחה האפשרות להגיד שיש ילדים שהעולם הרוחני מתפתח דרך עולם אחר, ערוץ אחר. הנה יש חופש גדול שבו אפשר לקחת כהזדמנות לעשות משהו אחר עם הילד – דרך הפלוסים שלו, לאתגר במקומות שיבנו את הביטחון שלו. כשאני נותנת חוויה של הצלחה וכשהוא חושף את הכוחות שלו – כשאתה מכוון לחשוף משהו ולא להמציא אתה יותר קשוב, אתה יותר סקרן, יש משהו מונח בבסיס. ראיתי בני נוער ש'נדלקו' על משהו ושפכו שעות של עבודה ומאמץ. כשהם 'נדלקים' יש להם את המקום. אנחנו חושפים, עוזרים להם להכיר את עצמם ואת המצבים בהם הם נמצאים. החוויה מהצלחה להתמודד עם קושי נשארת גם לאחר מכן. החופש כהזדמנות. זה לא קל אבל זה נותן ומטעין בהרבה אמון. החוסן נבנה מהצלחה ולא מכישלון.
"בנוסף, צריך לזכור שמקום הגבולות חשוב מאד. הנושא של מבוגר משמעותי חשוב בעבודה עם נוער. כשילד יצא לבלות ואמרנו לו מתי לחזור הייתה שם נוכחות הורית. מנגד צריך לדעת שיש שיקולים שמופעלים על נער שהוא תלוי באוטובוס, חברים או משתנים אחרים. יש מקום לגבולות. לצד זה, להגיד כשאנחנו נמצאים על הגבול אם אנחנו נמצאים שם- אולי כדאי להציע לנסות לפעול במרחב, לייצר אלטרנטיבה טובה, משהו שיותר, שאפשר לפעול במרחב ולשמור עליו, פחות להגיד מה לא אלא להיות קשוב לצורך ולייצר אופציה טובה. הנוכחות ההורית נכונה בכל מצב, גם אם הילד סטה ממנה, אם משהו עומד מאחוריו הגיון יש מקום לגבול – זמנים, עבודה, שותפות בבית. לא מוותרים על הגבולות. המשותף לנוער בסיכון היא התחושה שהממסד לא מבין אותם ולכן הדבר החשוב להשקיע כהורה זה הנושא של קשר, להיות נוכחים, להגיד את דעתי גם אם היא לא מתקבלת, לפתח שיחה. לייצר זמן במשך היום שבו פוגשים את כולם ממקום של ביחד. כשיש למתמכר קשר משמעותי חבל לו להפסיד את זה, כשמייצרים מציאות שיש לו מה להפסיד".
"ילד שבוחר ליפול לסמים ואלכוהול בחופש, יבחר ליפול אליהם גם בלימודים, חלק מהמערכת הלימודית זה החופשה הגדולה ואי אפשר לחיות חיים כפולים"
הרב אלמגור: "ילד מזהה מה אמת ומה שקר, מתי אוהבים אותו ומתי לא, העבודה מולו צריכה להיות כל הזמן – שתהיה פתיחות בבית לדבר על דברים שבהם בעולמו של הילד, דברים שהילד חווה. לא לשפוט אותו. כשהילד מרגיש שיש לו כתובת בבית והדברים פתוחים, אז הביטחון של ההורה והילד יותר גדול. יחסי גומלין של אחריות מול סמכות – הילדים חשופים לכל דבר ואם הורה לא יהיה שם, מישהו או משהו אחר יהיה שם במקומו. חובה על ההורה להיות שם. הילד צריך להרגיש שיש לו כתובת".
"בנוסף, ילד שבוחר ליפול בחופש יבחר ליפול גם בלימודים, חלק מהמערכת הלימודית זה החופשה הגדולה ואי אפשר לחיות חיים כפולים. צריך לעשות לוח חופש, לעבוד, שיהיה איש קשר שילווה אותו, מפגשים כיתתיים. בישיבה שלנו יצרנו פורום 'חברותאיים למען חברותאיים', חברים הדואגים אחד לשני לתעסוקה. תעסוקה בחופש מאוד חשובה כי לרוב מגיעים לחופים, לסמים ואלכוהול מחוסר תעסוקה ומשעמום. המטרה לזהות ילד שעומד ליפול. אם צריך לרדת לחוף, מגיעים לשם, מדברים איתם ומוציאים אותם משם. שנה אחת לקחנו את כל התלמידים לשבוע על החוף, בנינו אוהל והיינו איתם שם כדי להראות להם שאפשר להיות בחוף בלי לצרוך את הסמים והאלכוהול", מספר הרב אלמגור.
מתחברים לנוער
גם השרות לטיפול בהתמכרויות במשרד העבודה והרווחה בשיתוף משרד החינוך והתכנית הלאומית לילדים בסיכון "3600" לא נותרו אדישים לתופעה והקימו מיזם מבורך: פרוייקט "מתחברים לנוער בחופים" שנועד לאלפי בני הנוער המתכנסים באתרי הבילוי מחוץ לבית במהלך חופשת הקיץ. הפרוייקט יופעל בשבעה מתחמים ברחבי הארץ.
ניר שקד, מאגף הדוברות במשרד הרווחה אמר בשיחה עם 'שבתון': "בני הנוער מציפים את חופי הים, ומרכזי הערים בניסיון להפיק את המרב מהחופש הגדול. בצד הרגיעה וההנאה צופנים אתרים אלה גם סיכונים: לחץ חברתי, שימוש לרעה בסמים ואלכוהול, מיניות לא מוגנת או מובחנת, אלימות וסיכון לניצול מסוגים שונים. מבוגרים מיטיבים, חלקם קרובים בגילם לבני הנוער וחלקם אנשי מקצוע מנוסים, יוצרים עם הנערים והנערות קשר בלתי אמצעי ויכולים להיות מקור לרגיעה, הגנה והכוונה לנערים והנערות לנוכח מצבים אלה. המתחמים, הפועלים בשעות הערב והלילה, מיועדים להוות מקום בטוח אליו יכולים בני הנוער להגיע, לעצור לרגע, ליהנות ממשקה חם, שיחה עם בני נוער אחרים, משחק קלפים או קופסא, נגינה שקטה בגיטרה או סתם אתנחתא מהבילוי הסוער בחוץ. במתחמים פועלים אנשי מקצוע משירותי הנוער, קידום הנוער והרווחה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ברשויות בהם נמצאים המתחמים וכן מתנדבים המעמידים עצמם לרשות בני הנוער".
אנחנו רק בתחילת החופש הגדול. זמן מתאים לנו כמבוגרים לשבת עם עצמינו ולתכנן איך נהפוך את החופש הגדול של ילדינו לא רק לתקופה של כייף ושחרור, אלא גם להזדמנות להבנות איתם את הקשר עמנו כהורים, להכיר אותם באמת לעומק, ולהטמיע בהם את הכלים הנכונים להתגבר על קשיים ולבנות לעצמם אישיות בוגרת אחראית, יציבה, תורמת ואופטימית.
