מערכת שבתוןדרור מרמור, עורך נדל"ן ב"גלובס"- פרשה וכלכלה
למה "ויקחו" ולא "ויתנו" לי תרומה? התשובה "הקלאסית" אומרת שיותר משתרומה היא מעשה של נתינה לאחר היא דווקא קבלה לנותן. שלא יחשוב הנותן שמשלו הוא מעניק לאחרים, אלא דווקא על ידי אותה תרומה, ממה שהוא כביכול שלו (ובפועל כמובן שייך כולו לקב"ה), הוא זוכה לקחת משהו אמיתי לעצמו. גם גשמית וגם רוחנית. חז"ל אומרים זאת במפורש במצוות מעשרות: "עשר תתעשר" – עשר בשביל שתתעשר. להבדיל, יצאה לאחרונה חברת סלולר ישראלית בקמפיין שיווקי שסיסמתו "לתת זה לקבל".
אבל האם זה אכן נבחן מדעית וכלכלית? האם תרומה מסייעת דה-פקטו להגדיל את רווחי העסקים הנדיבים?
בשנת 2005 השיקה הבורסה לניירות ערך בתל אביב את מדד תל אביב-מעלה, העוקב אחרי מניותיהן של החברות "האחראיות ביותר חברתית" (לפי פרמטרים כמו תרומה והתנדבות בקהילה, השקעה בעובדים, שמירה על הסביבה וכיוצ"ב). כבר בטקס השקת המדד לפני כתשע שנים נמנע יו"ר הרשות דאז, משה טרי, מלפתח ציפיות לתשואה עודפת של אותן מניות. עם זאת, ציין טרי במפורש כי "בסופו של יום, נראה שאחריות חברתית מוצאת את ביטוייה גם באתיקה גבוהה יותר של דיווח כספי ובאופן ההתנהלות של החברות", שני פרמטרים שבוודאי שווים לא מעט כסף למשקיעים. גם מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, אמר לאחרונה שמעורבות חברתית תורמת למיתוג ולמוניטין של החברה כלפי עובדיה ולקוחותיה, ובסופו של דבר גם לשורת הרווח. "אם כי", הודה מהדב, "לא מדובר על רווח המשפיע על החברה כמו השקעות עסקיות, אלא על הרבה פחות".
פרופ' בני לאוטרבך והילי קריזלר מביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן בדקו לפני מספר שנים את ביצועי מדד מעלה (20 החברות המדורגות ראשונות במדד האחריות החברתית. היום כולל המדד הבורסאי 32 חברות, מתוך 82 חברות הרשומות במדד מעלה) מול ביצועי מדד תל אביב מאה (100 החברות הגדולות בבורסה). בשקלול הביצועים, אחרי נטרול הסיכון, התברר כי ביצועי שני המדדים דומים למדי. עם זאת, ממצא מעניין שגילו השניים נגע להשפעת ההצטרפות למדד. במדגם של 33 כניסות למדד החברתי התברר, כי הפירמות המצטרפות "הציגו תשואה עודפת חיובית (מובהקת סטטיסטית) של 4%-7% לערך סביב מועד ההצטרפות למדד".
"לסיכום" כותבים השניים, "מחקרנו הוא בשורה נעימה עבור החברות המגלות אחריות חברתית. מחקרנו מגלה שההשקעה באחריות חברתית איננה גזרה, אלא דרך לגיטימית ומכובדת המובילה (בדרך כלל ובממוצע) להעלאת ערך הפירמה. לפי ממצאנו, המשקיעים מתגמלים פירמות המגלות אחריות
חברתית, ולכן פירמה ישראלית השואפת להשיא את ערך מניותיה מומלץ כי תשפר את ביצועיה החברתיים-סביבתיים. בתנאים הנוכחיים בישראל, גילוי אחריות חברתית עקבי עם השאת ערך מניות הפירמה ומשרת היטב את בעלי מניותיה".
בכל מקרה, מוקדם להתלהב. נכון להיום, עם כל הכבוד לפופולאריות של המדד החברתי, מדובר על הרבה מאוד ישרא-בלוף.
נתח התרומות הממוצע של החברות הנמצאות במדד מעלה עומד כיום על 1.2% בלבד מסך הרווחים שלהן, 0.2% בלבד מהמחזור. 26% מהחברות תורמות עד 0.5% מרווחיהן, 42% תורמות 0.5% ועד 1.5% מהרווח ורק 32% תורמות יותר מ-1.5% מהרווח.
ואולי גם זו הסיבה לכך שלא נמצאו עד כה סימוכין מדעיים חזקים וברורים לכך שחברות תורמות מציגות בשורה התחתונה ביצועים עודפים. מי שרוצה להתעשר מתרומות, צריך פשוט לתת יותר. הרבה יותר.
אפשר גם לחשוב על זה ככה: חז"ל אמרו שנותן צדקה "אל יבזבז יותר מחומש", ואילו החברות בארץ, ועוד אלה שנחשבות התורמות הגדולות, לא מבזבזות יותר מאחד מחמש מאות מהמחזור. 0.2% מההכנסות זהו בקושי עלה תאנה חברתי.
אבל מעבר לכל זה, צריך להבין שהניסיון להשקיט את המצפון היהודי-דתי-כלכלי שלנו באמצעות השקעה בתיק מניות "חברתי" הוא אולי רק התחמקות מהאחריות האישית.
הכלכלן המפורסם מילטון פרידמן כתב כבר בשנת 1970 כי "האחריות החברתית של עסקים היא להגדיל את הרווחים". מנהלי החברות צריכים לדאוג אך ורק לתשואה מקסימלית ולדיבידנדים בחברות שבהן אנחנו משקיעים. האחריות שלנו, בעלי המניות הקטנים, היא לנתב את הכסף הזה לאחר מכן ליעדים הנכונים.
(תרומה תשעד)
