יאיר נווה אלוף (מיל.), לשעבר סגן הרמטכ"לפרשת תרומה מתחילה בתרומות ישראל השונות למעשה המשכן ומיד לאחד הפסוקים שלטעמי הינו מהחשובים ביותר בתורה ״ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״(כה׳ ח׳).
על פי רש״י ורוב המפרשים , כל פרשת בנין המקדש/ משכן, ניתנה לישראל ביום הכיפורים לאחר החטא של עגל הזהב.
ביום הכיפורים כיפר הקב״ה לישראל על חטא העגל, ובו ביום ניתנה פרשת בנית המשכן.
לפי מדרש תנחומא ולפי הספורנו פרשה זו לא רק שניתנה לאחר חטא העגל, אלא מהות המשכן הינו עדות לכפרה לישראל על עוונם -״משכן עדות״ ,ועדות ל״ושכנתי בתוכם״. על השאלה אם כרונולוגית הפרשה ניתנה אחרי חטא העגל , מדוע היא מופיעה בתורה לפניו ?עונה המדרש בפשטות כי אין מוקדם ומאוחר בתורה.
מה אם כן מהות המקדש והמשכן ?ומה תפקידם בחיי העם??
לשיטתם של ספורנו ומדרש תנחומא מצוות הקמת המשכן היא ״מצווה שבדיעבד״. אם ישראל לא היו חוטאים בעגל ,היו היחסים ביניהם לקב״ה יחסים רוחניים בלבד ללא שום צורך בתיווך של מקדש או משכן. לאחר חטא העגל הסתבר שעם ישראל לא יכול עדיין לעבור לשלב התודעתי של עבודה רוחנית בלבד ונדרש תיווך גשמי אני בדרך .לכן לאחר שה׳ מכפר לעם ישראל , הוא מצווה על מקדש גשמי , הוא יורד לתוך ישראל ומאפשר לישראל להתעלות אליו.
הרמב״ן לא מקבל תפיסה זו, וטוען כי מצוות בנין המקדש והמשכן היא ״מלכתחילה״. קרי זו מצווה שניתנה על ידי ה׳ לישראל ללא קשר לחטא העגל וגם אם העם לא היה חוטא , היה מצווה על בנין המקדש.
לטעמי ניתן להרחיב את פירוש הרמב״ן ולנסות ליישב בין הגישות השונות, וזאת על ידי הבחנה בין המקדש -למשכן.
כבר בשירת הים , שרים ישראל ״תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה׳ מקדש ה׳ כוננו ידיך״. כבר אז יודע עם ישראל שהוא הולך לבנות מקדש ולכן כנראה שזה לא בדיעבד.
ברור גם מדוע התורה מביאה מצווה זו כאן ולא במקום הכרונולוגי ,אחר חטא העגל . לא כי אין מוקדם ומאוחר בתורה , אלא פשוט כי זו מצווה מהותית לשעתה ולדורות וחשוב שתינתן מיד לאחר מעמד מתן תורה. התורה אינה ספר היסטוריה, אלא תורת חיים.
מצוות הקמת המקדש ניתנה כנראה ללא קשר לחטא העגל וכדי לאפשר את ״ ושכנתי בתוכם״, אך כנראה שמצווה זו יועדה לישראל רק לאחר הכניסה לארץ ישראל. כך גם ניתן לראות בשירת הים ״תביאמו ותטעמו בהר נחלתך״ כשנגיע לשם לארץ הנחלה ,שם נבנה את ״מקדש אדני״.
בארץ ישראל , עם ישראל אמור להיות נורמלי ככל העמים, מפוזר בנחלות השבטיות החקלאיות, וטרוד בעבודת היומיום. זה עולם שכולו גשמי לכן שם צריך את המקדש שאליו יעלו העם בשלשת הרגלים, בתקווה ובתפילה להתחבר לאלוקים .בחיים הטבעיים בארץ ישראל נדרש המקדש כדי לאפשר לישראל להתעלות רוחנית.
במדבר סיני ההנהגה כולה ניסית , שם יש מן ,בשר מהשמים, ומים מהסלע. העם מלווה על ידי עמוד אש ועמוד ענן, וכולו עטוף ברוחניות ובקרבה לקב״ה . שם כנראה לא צריך מקדש.
ואז קורה המשבר הנורא וחטא העגל. גם במדבר הניסי העם חוטא ואינו מצליח להתחבר באופן בלתי אמצעי לקב״ה.
בעקבות חטא העגל ולאחר הכפרה ביום הכיפורים, מצווה ה׳ על שני שלבים במקדש. האחד המתוכנן והמקורי שיבנה בארץ ישראל ״בהר נחלתך״. השני הינו הזמני לתקופת המדבר, והוא המשכן.
על פי פירוש זה ניתן להבין את ספורנו ותנחומא שמפרשים כי המשכן הינו בעקבות חטא העגל.
בוודאי שניתן להבין את דרכו של הרמב״ן, שהקמת המקדש הינה מצווה לכתחילה להשכין את הקב״ה בקרב ישראל לאחר הכניסה לארץ. על פי הבנה זו אפילו בסביבה ניסית ורוחנית זקוקים אנו לחיזוקים כדי להתרומם מעל היומיום ולהתחבר למרומים. על אחת כמה וכמה בעולמנו הנוכחי שכולו גשמי ומושך אותנו מטה.
(תרומה תשעד)
