בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש.
'וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב: פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב: וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת'
ומסביר הרשב"ם : 'ולפי שצוה הקב"ה וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו, לכך ציוה הקב"ה ונשמע קולו בבאו ויתרחקו השומעים משם'.
בעוד שלפי הרשב"ם הפעמונים הללו הם פעמוני אזהרה עבור עם ישראל, שיהיו מודעים לכניסתו של הכהן הגדול לקודש, הרי שלשיטת הרמב"ן הפעמונים הללו הם עבור הכהן עצמו, שידע שקיבל רשות מהקב"ה להיכנס לתוך ההיכל. ובלשונו של הרמב"ן: 'לכך אמר כי צוה בהם בעבור שישמע קולו בקדש, ויכנס לפני אדוניו כאלו ברשות, כי הבא בהיכל מלך פתאום חייב מיתה'. חז"ל הבינו את מטרתם של הפעמונים בכיוון אחר. לדעתם, תפקידם לכפר על העוון הנעשה מחוץ לכותלי המשכן לכפר על לשון הרע ובלשונם (ערכין טז ע"א) :
'מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין; כתונת מכפרת על שפיכות דמים: 'ויטבלו את הכתנת בדם'; … מעיל מכפר על לשון הרע, אמר הקב"ה: יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול'.
מדוע דוקא המעיל נבחר כבגד שמכפר על לשון הרע? כדי להסביר את ייחודו של המעיל נצטט תחילה את אחת האגדות הידועות והמופלאות אודות לשון הרע:
'זאת תהיה תורת המצורע' זה הוא שכתוב (תהילים ל"ד) 'מי האיש החפץ חיים'.
מעשה ברוכל אחד שהיה מסתובב בעיירות, שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מי רוצה לקנות סם חיים? והיו הבריות דוחקות עליו לקנות ממנו. ר' ינאי היה יושב ועוסק בתורה בטרקלינו, שמע את אותו רוכל שהוא מכריז מי רוצה לקנות סם חיים אמר לו ר' ינאי: בא ועלה אלי ומכור לי, אמר לו הרוכל: אתה אינך צריך לסחורתי ולא שכמותך. הפציר בו ר' ינאי ועלה אליו הרוכל. הוציא לו הרוכל ספר תהילים והראה לו את הפסוק 'מי האיש החפץ חיים' מה כתוב
אחריו? 'נצור לשונך מרע… סור מרע ועשה טוב'. ויקרא רבה (טז,ב)
הרוכל מסרב בתוקף למכור את סחורתו לרבי ינאי. הסיבה לכך, שרבי ינאי מייצג קבוצה שמעולם לא התמודדה עם לשון הרע. רבי ינאי מתכנס בתוך הטרקלין, ממעט במשא ומתן עם הבריות, דוגל הוא בתפיסה – 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו'. רבי ינאי אינו בוחר בגישת חיים של 'מי האיש החפץ חיים' ולכן סם החיים של הרוכל אינו מיועד עבורו. לאחר שרבי ינאי התעקש, עלה הרוכל ואמר לו – 'מי האיש החפץ חיים' כלומר, האדם שחפץ חיים ורוצה להיות מעורב בין הבריות, טוב שינצור פיו ויימנע מלשון הרע. זו המתנה שניתנה לרבי ינאי, שהתמודדות עם לשון הרע קיימת דווקא ברשות הרבים.
ייתכן והמעיל מסמל את היציאה לרשות הרבים. דרכו של אדם ללבוש מעיל בעת יציאתו מהבית לרשות הרבים. שם מתמודד הוא עם לשון הרע וזקוק הוא לפעמונים ורימונים שיצלצלו ויזכירו לו להימנע מלשון הרע. הכהן הגדול לובש מעיל ובעודו נכנס לפני ולפנים רחוק מרשות הרבים, מכפר על עוון לשון הרע. פעם אחת בשנה בעיצומה של עבודת הכהן נגזרת שתיקה על הכהן ועל הציבור כולו ובכך מתכפר עוון לשון הרע. רמז לכפרה על לשון הרע ניתן לראות בלשון הפסוקים המתארים את המעיל: וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב. למעיל יש שפה לפיו, כזו שאינה מדברת לשון הרע.
(תצווה תשעד)
ונשמע קולו בבואו אל הקדש
השארת תגובה