אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])רבים עסקו בשאלה המעניינת מדוע היה צורך בעשר מכות במצרים, עד מכת בכורות? לכאורה, אם הקב"ה רצה לגאול את בניו ולהוציאם ממצרים- די היה במכה אחת מכאיבה, כזו או אחרת- ובכך לסיים את הסיפור. בפועל, כפי שאנו יודעים, לא כך קרו הדברים, אלא היה צורך בעשר מכות שונות ומשונות שנמשכו פרק זמן מסוים, וכללו בצד המכות גם משא ומתן בין משה ואהרון לפרעה, משא ומתן שהיו בו עליות ומורדות, עד שהגיע רגע ההכרעה של מכת בכורות.
מה רצה הקב"ה ללמדנו בכך שהסיפור של גאולת ישראל ממצרים התנהל דווקא באופן הזה של עשר המכות, ולא במכה אחת בבחינת זבנג וגמרנו? מה רצתה התורה ללמדנו בתיאורים המפורטים של כל מכה ומכה ובתיאור המפורט של המשא ומתן בארמון המלך?
תשובות רבות ניתנו לכך, ואולי תובנה אחת שנכון יהיה להקיש לדורנו היא שאין קיצורי דרך בהתנהלותו של שר ההיסטוריה, ובדרך בה הוא בחר לגאול את עמו ממצרים. ודאי שניתן להוציא את עם ישראל במכה אחת או בדרך אחרת- אבל יש חשיבות בהבנת והפנמת התהליך, ולא רק בתוצאה הסופית של יציאת מצרים. יש חשיבות בהתבוננות אחר עקשנותו של פרעה ואחר כפירתו בא-לוהי ישראל, יש חשיבות לראות את הדרך בה משה ואהרון מנהלים את המשא ומתן, כולל העמדת העיקרון של 'בנערינו ובזקנינו נלך' כעיקרון מכונן לדורות. יש חשיבות בלראות את התפקוד שמצבי לחץ של כל הגורמים- פרעה, שריו וצבאו, משה ואהרון, שוטרי בני ישראל. מצבי לחץ ומשבר מגלים אמיתות מוסתרות שבאות לידי ביטוי רק במצבי קיצון וטוב שנראה את תפקוד כל הגורמים הללו.
יש חשיבות בלראות מהו מאבק על אמונה ועל חירות. יש חשיבות לראות וללמוד איך מתמודדים עם מצב של דם על המשקוף ועל שתי המזוזות, ואיך מתמודדים עם מצב של 'כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת'.
החשיבות של כל הנקודות הללו איננה מקומית או זמנית, אלא אלו הנקודות הכי עקרוניות שתהיינה עקרונות היסוד לדורות עולם.
נכון שאפשר היה להגיע לתוצאה הסופית גם בדרך אחרת, אבל ללא התהליך שהקב"ה מעביר את כולם- לא היינו יכולים להפיק את התובנות המכוננות לדורות מהאירוע המשמעותי הזה.
לא רק פרעה היה צריך את עשר המכות כדי להגיע למסקנה הסופית. גם עם ישראל היה צריך את התהליך הזה, וגם אנחנו היום צריכים להבין לא רק את תוצאות ההיסטוריה, אלא גם את כל התהליכים שהובילו את המציאות, את דרכי קבלת ההחלטות, את יסודות האמונה, ואת חשיבות ערכי החופש, העצמאות, והשיעבוד רק למלך מלכי המלכים ולא למלכי בשר ודם. השיעור והתהליך הזה היה אב טיפוס לעם היהודי ולעולם כולו לדורות עולם.
(בא תשעח)
