שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם: צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ
פרשת שופטים מתמקדת במוסדות הלאומים של העם היהודי : בתי הדין, המלכות (שלטון), הכהונה, הנבואה. בתחילת הפרשה אנו מצטווים על הקמת בתי דין בכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר. התורה מפרטת את הכללים הבסיסיים של משפט צדק. יש להתרחק מכל משוא פנים ולקיחת שוחד, ויש להתייחס באופן שווה לתובע ולנתבע. לאחר הפרוט מסכמת התורה : "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ".
בתחילת הציווי נאמר 'ושפטו את העם משפט צדק' ומדוע יש לחזור ולצוות 'צדק צדק תרדוף'?
ועוד, מדוע הצו מנוסח בהכפלתה של המילה 'צדק' – 'צדק צדק תרדוף'?
הצדק המשפטי תלוי במספר גורמים. משפט צדק ייעשה כאשר סדר הדין יתנהל כשורה, וביושרם של הדיינים. אך לא די בכך, הורתו ולידתו של הצדק המשפטי, הוא במינוי דיינים ראויים וכשרים. יתכן, וכפילותו של הצו על עשיית משפט צדק היא כדי להדגיש, שהצדק אינו תלוי רק בדיינים אלא בדרך המינוי. הציווי לצדק מתייחס אף לועדת מינוי הדיינים וכדבריו של הרש"ר הירש:
שמא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין, איש פלוני גבור אושיבנו דיין … נמצאת מזכה את החייב ומחייב את הזכאי, לא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע… חובה על ראשי הצבור למנות שופטים, שישפטו משפט צדק ולא יטו משפט, ובשעת המינוי יתנו דעתם ליושר האופי, ונוסף על כך רק לידיעה ולהבנה הדרושה לעשיית משפט.
אסור להפקיד את מינוי הדיינים בידי אנשים בעלי אינטרס פוליטי. המינוי צריך להתבצע מתוך בחינת הכישורים ובדיקת היושר של הדיינים. התורה מדגישה, שהטוהר המשפטי יושג באמצעות דיינים ישרי לב השולטים בהלכות, ויהיו מעורבים בין הבריות. דיינים המכירים את החברה ואת אופייה. 'צדק צדק תרדוף' הוא צו כללי הפונה אל האומה הבוחרת את דייניה, וכמובן אל הדיינים הנבחרים.
אולם, ניתן להבין שהציווי 'צדק צדק תרדוף' אינו מתייחס רק לדיינים אלא לכל אחד ואחד. הציווי הוא קוד אתי של חברה יהודית. נקודה זו מודגשת בדבריו הקצרים של רבי בונם מפשיסחה : "צדק צדק תרדוף" – צדק בצדק תרדוף. דהיינו, מטרה צודקת יש לרדוף באמצעים צודקים.
יש להימנע מתפיסה הדוגלת, שהכל כשר כדי להשיג מטרה צודקת. תכלית צודקת נרכשת רק על ידי אמצעים כשרים. גם אם אנו צודקים ומגיע לנו אל לנו להשיג את המטרה על ידי 'קומבינה'. את הצדק, בצדק תרדוף. הקריאה לקוד חברתי, הקורא להפסקת ה'קומבינות' והכל בשם הצדק מודגשת בסופו של הפסוק: "…לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָך". חברה שיודעת לרדוף את הצדק בצדק, חברה שנותנת אימון מלא בבתי המשפט והדיינים מובטחת לה הישיבה בארץ. וכפי שמנוסחים הדברים בספרי דברים קמד: 'למען תחיה וירשתה את הארץ, מלמד שמנוי הדיינים כדאי הוא להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם ושלא להפילם בחרב'
דוקא בימים, שאנו עורכים חשבון נפש נכון אף לעשות חשבון נפש בהקשר לרדיפת הצדק. המודעות לכך שארץ ישראל היא נחלת ה' מובילה לתפיסה שהזכות שלנו לנחול את הארץ מותנית בצדק החברתי, שראשיתו במינוי הדיינים בצורה צודקת, המשוחררת מאינטרס פוליטי וכלה בכל אחד מאיתנו שיידע להשיג את מטרותיו הצודקות בצדק וביושר.
(שופטים תשסח)
צדק צדק תרדוף, די לקומבינות!
השארת תגובה