מעשה בהינדיק

מעשה בבן מלך אחד שהיה שפוי בדעתו, והיה יושב בבגדי פאר ליד השולחן ואוכל מעדני מלך.
וכל ההינדיקים (תרנגולי הודו) התקנאו בו על מעלתו, והיו בצער גדול מכך.
עד שבא בן בליעל אחד ואמר: הניחו לי ואני אטפל בו.
מה עשה בן הבליעל?
לבש גם הוא בגדי פאר, וישב ליד השולחן עם בן המלך הנ"ל, ואכל גם הוא מעדני מלך.
ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה?
והשיב לו: ומה אתה עושה פה?
אמר לו: אני בן מלך.
אמר לו: אני גם כן בן מלך.
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז פשט בן הבליעל את חליפתו היקרה, ואמר לבן המלך: אתה חושב שבן מלך אינו יכול לילך בלי חליפה? יכולים לפשוט את החליפה ועדיין להיות בן מלך.
ופשטו שניהם חליפותיהם.
ואחר זמן מה פשט גם את מכנסיו, ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שבלי מכנסיים לא יכולים להיות בן מלך?
ופשטו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי כן התחיל לאכול שאריות מזון, ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים אוכל זבל כבר חדלים מלהיות בן מלך? אפשר לאכול וגם להיות בן מלך. ואכלו.
ואחרי כן אמר לו: אתה חושב שבן מלך מוכרח להיות דווקא ליד השולחן? יכולים להיות בן מלך ולהיות מתחת השולחן.
ואחרי כן החל לקחת את בן המלך לפאבים ולמסיבות הוללות ולמצעד הגאווה ולצפות יחד בפח הגדול ובמשחקי הכס, עד שלבסוף אמר לו: הנה רואה אתה שבעצם אינך בן מלך כלל אלא רק הינדיק ככל ההינדיקים, וסבר בן המלך וקיבל, ומאותו היום התנהג כהינדיק לכל דבריו ובא שוויון לעולם.
* * *
מעשה ההינדיק המקורי שסיפר רבי נחמן מברסלב ממחיש את האופן בו ניתן לרפא אדם משיגעון באמצעים ביהביוריסטיים, על ידי שינוי התנהגותו החיצונית, עד שאחרי המעשים נמשכים הלבבות. אולם כפי שממחישה הגרסה ההפוכה דלעיל, דרך זו יכולה גם להוביל את האדם לכיוון השני, ולהפוך את בן המלך להינדיק.
מהי בעצם הבעיה של בן המלך בסיפור? אמנם הוא מתחיל את דרכו כשהוא שפוי, אבל אין לו מושג באמת מה פירוש הדבר להיות בן מלך. הוא כל כך בטוח בהיותו בן מלך, עד שאין הוא חושש שמשהו עשוי לשנות את מצבו. כאשר מציעים לו להתערטל מהסממנים החיצונים של מלכותו, הוא עושה זאת בלי היסוס, אולי אפילו בשמחה; כי הרי מה משנה הלבוש החיצוני, העיקר הוא הפנימיות! אפשר להיות בן מלך גם בלי בגדי פאר! ואם כך, הרי שבשלב הבא אפשר להיות בן מלך גם כשמתנהגים בצורה ממש לא מלכותית, ולמעשה אפשר להתנהג כמו הינדיק פשוט מן השורה, ועדיין להישאר בן מלך. אלא שבשלב מסוים הדמיון החיצוני להינדיק גובר כל כך, עד שהזהות המלכותית מאבדת את משמעותה והופכת לאות מתה. כל מה שנותר הוא לוותר עליה רשמית ולהתרוצץ כהינדיק גמור.
את התהליך הזה אנו רואים בחברה המערבית באופן כללי, ובחברה הדתית באופן פרטי. "אתם חושבים שאפשר להיות בן אדם רק אם לובשים בגדים, שומרים על כבוד עצמי ומאמינים בערכים מוסריים?", שואל הבעל-דבר. "אפשר להיות בן אדם גם אם מתנהגים כמו בהמה! אפשר להיות דתי גם אם מתלבשים, מתנהגים, חושבים וצורכים תרבות כמו חילוני!". והאנשים קונים את זה, כי להיות בן מלך זה מחייב, ויותר קל ונוח להיות הינדיק. כי אין להם הבנה אמיתית של מה זה להיות אדם, יהודי, דתי. כי הם לא מבינים שאחר המעשים נמשכים הלבבות, והלב לבד לא יכול להתקיים במנותק מההתנהגות. וכך הולך העולם ומתמלא הינדיקים מקרקרים, וכתר המלכות מתגולל בעפר.
(נצבים תשעה)