כל הפוסטים בויחי

לפעמים אני מתגעגע לאינדיאנים הקדומים. אני לא יודע אם האינדיאנים שאני מתגעגע אליהם חיו בפועל, אבל דמותם, כפי שהיא מצטיירת

פרשת ויחי עומדת בסימן של ברכות: ברכת יעקב לבניו, וברכת יעקב לשני נכדיו, אפרים ומנשה. מנהג קדום הוא בישראל, שמידי

אני יכול רק לתאר לעצמי שתקופה של בחירות היא תקופה קשה לקב"ה. כל כך הרבה מחלוקות, מריבות, פילוגים, לשון הרע

אחד המרכיבים של האסטרטגיה הלאומית היא הדמוגרפיה ופיזור האוכלוסין. בתורה קשור מרכיב זה למצות ישוב הארץ. תכנון אסטרטגי זה תלוי

יעקב ויוסף, שלא כאברהם ויצחק, עברו תהליך חניטה טרם הקבורה. בימינו, כאשר מקובל לקבור את המת בפרק הזמן הקצר ביותר

דמותו של יעקב מרתקת, מעוררת השראה ומחייבת לימוד. מה לא עבר עליו בחיים? עוד בהיותו ברחם אמו כבר התרוצץ עם

הגמרא [תענית ה ב – ו א] מספרת: "רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא, אמר ליה רב נחמן לרבי