מניעי המתגייר אינם רלוונטיים – חלק שני
החידוש ההלכתי, שבמסגרתו מניעי המתגייר נעשו יסוד חשוב בגיור, חייב הסדרה מוסדית של הגיור פרק ל"ג בפרק הקודם ראינו את
החידוש ההלכתי, שבמסגרתו מניעי המתגייר נעשו יסוד חשוב בגיור, חייב הסדרה מוסדית של הגיור פרק ל"ג בפרק הקודם ראינו את
פרק לב בפרקים הקודמים עמדתי על כך שבהלכה התנאית התחוללה תמורה דרמטית, ושאלת מניעי המתגייר עומדת לדיון. המונחים הקוטביים מעצבים
אחד הכללים החשובים בהלכות גיור הוא שיש לקבל את המסורת היהודית במלואה ולא באופן חלקי. מערכת המצוות היא מערכת אורגנית
פרשת יתרו קרויה על שם "יתרו כהן מדין חֹתן משה" והיא אחת משתי פרשיות בתורה הקרויות על שם דמויות שאינן
פרק ל"א המעתק אל המניע הוא רב חשיבות. עמנואל קאנט, מגדולי הפילוסופים מאז ומעולם, מתמודד עם שאלת העקרון המנחה
פרק ל' ממכלול הדיון שנעשה עד כה עולה כי רצון המתגייר הוא היסוד המניע את הגיור. במקורות שראינו אין דיון
לפי המסורת התנאית אין צורך כלל בבית דין, שהרי הגיור הוא עניינו של המתגייר עצמו, ולפיכך די בכך שמיידעים אותו
רצון הגר מניע את הליך הגיור, אבל אין ביקורת על סוג הרצון, ואין בחינה של סוג המניע שמפעיל את רצון
זיהויו של גר כיהודי על ידי ההלכה, אינו מפקיע את חירותו של גר קטן. זהותו היהודית תוכרע על ידי שאלת
גר קטן שבגר ומוחה יכול לסגת מיהדותו אבל הוא חוזר למעמד ביניים ייחודי – גר תושב פרק כ"ו בפרקים קודמים