כל הפוסטים באביעד הכהן

פרשת פינחס הייתה מאז ומעולם משאת נפש של קנאים למיניהם. לנוכח מעשה זמרי וכזבי נתפס כאחד מרגעי החולשה של העם:

מזה מאות שנים משמשת פרשת קורח כחומר ביד יוצרי הדרשות, והם מהפכים בה ומהפכים בה ומוצאים את שאהבה נפשם. ועדיין

פרשת המרגלים נצרבה בתודעה ההיסטורית היהודית כאחת הפרשיות הטראומטיות בתולדות בני ישראל במדבר. היא מעלה לא מעט תמיהות לנוכח פשוטו

בפרשיות נשא ובהעלותך מפנות את הזרקורים לדמותו של אהרן הכהן. בפרשה הקודמת, הוא ובניו מצווים לברך את בני ישראל בברכת

"יש ידיד טוב לכולנו, ניקיון הן זהו שמו, הוא תמיד שומר אותנו, אנו גם נשמור אותו". כך שרנו כשהיינו ילדים.

המקרא והתלמוד, ספרות ההלכה והפוסקים, רוויות במחלוקות אינספור. בניגוד לתדמית – שניזונה במידה רבה ממחלוקתו של קורח – חכמי ישראל

אחת המילים החוזרות תדיר בפרשת המרגלים היא המונח "איש" על צורותיו השונות: "שלח לך אנשים ויורו את ארץ כנען… איש

אחד השורשים השכיחים ביותר בפרשת נשא הוא ק.נ.א. לא פחות מעשר פעמים, מופיע שורש זה בפרשת סוטה, על הטיותיו השונות.

פרשת אלדד ומידד במחנה היא מן הפרשיות המרתקות שבספר במדבר. שניהם קוראים, כביכול, תגר על "מונופול" הנבואה של משה, ומבקשים

חג השבועות היה מאז ומתמיד יום אהוד על רבים. אין הוא מלווה בחוויית האימה והיראה של ראש השנה ויום הכיפורים.