כל הפוסטים באביעד הכהן

"והא-להים יבקש את נרדף". פסוק זה היה ליסוד מוסד בעולמה של תורת ישראל. בעוד שדתות אחרות מפארות ומרוממות את בעלי

לאחר המסע המרתק ב"דרך האבות" של ספר בראשית, ההזדהות עם סבלם של המשועבדים המצרים והיציאה הגרנדיוזית משם, תוך כדי המאורעות

נתן שרנסקי ישב פעם עם חבר לארוחה. "בים יש מיליון דגים", שאל את חברו, אתה יודע למה דווקא הדג הזה,

לאחר המחזה הנשגב של קריעת ים סוף, ההוד וההדר של מעמד הר סיני, הציוויים המרובים של פרשת משפטים שחובקים עולם

"לכל שבת יש מוצאי שבת", אומרים בצבא, ולכל קריעת ים סוף ומעמד הר סיני יש פרשת עבד עברי ופרשת "אם

לאורך כל תולדותיו נע העם היהודי בין ערוץ ההיסטוריה לערוץ ההיסטֶריה. כמאמר המשורר: אין יום דל. או מחדל או פסטיבל,

במוקדה של פרשת בא עומדת יציאת בני ישראל מעבדות לחירות. ברם, המעיין בפרשה ילמד שלא חירות יש כאן אלא עבדות.

לסאנה בת'ילי, בחור צעיר, בן 24, מוסלמי אדוק ממאלי שבאפריקה, הציל השבוע כמה נפשות וקנה את עולמו בחייו. בתושייה בת

היה זה עוד ביקור שגרתי שבו יצא אבא, הרב מנחם הכהן, "לבקש את אחיו" באחת הקהילות ברומניה. כדרכו בקודש, דרש

הקהילה הייתה לאחד מסממני ההיכר הבולטים ביותר של יהודים בכל ארצות פזוריהם. יהודי מעולם לא ייחל להיות רובינזון קרוזו, חי