כל הפוסטים באביעד הכהן

פרשת המרגלים נצרבה בתודעה ההיסטורית היהודית כאחת הפרשיות הטראומטיות בתולדות בני ישראל במדבר. היא מעלה לא מעט תמיהות לנוכח פשוטו

בפרשיות נשא ובהעלותך מפנות את הזרקורים לדמותו של אהרן הכהן. בפרשה הקודמת, הוא ובניו מצווים לברך את בני ישראל בברכת

פרשת במדבר היא אחד הסממנים השבטיים והסקטוריאליים המובהקים ביותר בעולמו של מקרא. לצד פירוט מדוקדק של מניין כל בני שבט

מזה דורות נהוג לראות ביום ל"ג בעומר יום טוב. מקורותיו וטעמיו של מנהג זה, רב בהם הנסתר על הגלוי, ולא

בימים שבהם רבה מהומת הבחירות, וקולות המחלוקת רועמים באוזנינו כתופי טם-טם בסערת הקרב, ראוי לנו, איש איש על מחנהו ועל

ליל הסדר עשוי לשמש קורס מבוא, ואם תרצו – קורס חובה, בסולידריות יהודית. הוא מלמד אותנו שאיננו יכולים ליהנות מהאוכל

בכל פעם שמגיעים לפרשיות ויקהל-פקודי יש לו מעט מבינותינו הנבוכים מעט: לשם מה כל אותה חזרה, שלמראית עין נראית טרחנית

פרשיות המשכן רצופות פרטים ופרטי פרטים, של מידות, ושיעורים, סיפורי בדים, בגדים וחומרי בניין. ועד כדי כך מרובים הם הפרטים,

מגילת אסתר היא מגילת העם היהודי בדורות האחרונים. מגילה שסיפור החורבן והבניין, השואה והתקומה, ישראל והעמים, הפרט והכלל, שזורים בה

למרות שכיחותו, תוכן המונח "קדושה" או "מקום קדוש" אינו ברור כלל ועיקר. במהלך הדורות הוצעו לו עשרות הגדרות, שונות ומשונות,