כל הפוסטים במיכל טיקוצינסקי

שלוש הוראות שבתורה מכוונות למנוע ביזויו של אדם. קיימת האזהרה של "א-לוהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור" (שמות כב,

"בתחילה לא היתה מחלוקת בישראל" (ר' יוסי בתוספתא, חגיגה). בהתאם לקביעה זו של התלמוד הירושלמי, רבים ובראשם הרמב"ם (בהקדמתו למשנה)

"ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אותו אל משה… ויניחוהו במשמר לפרש להם על פי ה'". סיפורו של

קרבן עולה רומז בשמו על הלכותיו: הוא עולה כליל. קרבן תודה מעיד על כוונת מביאו להודות ולהכיר טובה לה' על

התורה מקפידה על כך שאדם המביא מנחה, מביא אותה בתוספת מלח. וכך נאמר בפרשתנו "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא

בתום היום השמיני למילואים, משה מגלה שבני אהרן שנותרו בחיים, לא אכלו מן החטאת. משה כועס על כך שלא עמדו