כל הפוסטים בגרים

מה קורה, כאשר בדרך מקרה או טעות, האדם המתגייר, לא בירר שאלות אמוניות שונות? או אם נוצר בלבול מסוים באמונה

פרק מ"ג בפרקים הקודמים הצגתי את עמדתו הייחודית של בעל 'הגהות מרדכי'. עמדה זו לא חדרה אל השיח ההלכתי בתקופת

הגרים הסובוטניקים היו זהירים בנישואי תערובת, גידלו זקנים, והקפידו בדיני טומאה וטהרה. הם אכלו בשר רק משחיטה עצמית הגרים הסובוטניקים

פרק ל"ז כפי שראינו בפרק הקודם, לפי שיטת הרמב"ם, בית הדין מקבל גרים רק אם המניע שלהם לגיור הוא דתי

פרק ל"ו הנחת היסוד של הרמב"ם היא שבית הדין חייב לבדוק את מניעי המתגייר. המקורות התלמודיים העוסקים במניעי המתגייר מתייחסים

פרק לה העיון בספרות הגאונים מלמד שהם מיעטו להתייחס לשאלת מניעי המתגייר. נקל להבין כי עובדה זו משקפת את הכרעתם

  פרק ל"ד בניגוד למסורת העתיקה, שלפיה מניעי המתגייר אינם רלוונטיים לתוקף הגיור, מצויה בספרות התנאית עמדה שלפיה מניעי המתגייר

פרק ל"א   המעתק אל המניע הוא רב חשיבות. עמנואל קאנט, מגדולי הפילוסופים מאז ומעולם, מתמודד עם שאלת העקרון המנחה

לפי המסורת התנאית אין צורך כלל בבית דין, שהרי הגיור הוא עניינו של המתגייר עצמו, ולפיכך די בכך שמיידעים אותו

אחד הנושאים החשובים והרגישים אחרי סיום הגיור הוא כיצד לקרוא לאדם שהתגייר  בעלייה לתורה ומה השם שיופיע בכתובתו. שאלה זו