כל המאמרים במדור מטות

התקופה שבין שבעה עשר בתמוז לט' באב קרויה 'בין המצרים', על שם הפסוק ממגילת איכה: "גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה, היא ישבה בגוים לא מצאה

מעשה באישה שהגיעה לביתה נסערת אחרי שספגה הערות פוגעניות בעבודה. היא תיארה לבן זוגה את שאירע ושטחה בפניו את תחושותיה, ובתגובה החל הלה לנאום לה

המלחמה במדין היא המשימה האחרונה המוטלת על משה רבנו. רגע לפני שנפרד מהעולם, מצווה אותו הא-ל: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל

פסוק מסוים צד את עיני בקראי את ההפטרה: "בְּטֶרֶם אצורך [אֶצָּרְךָ] בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (ירמיהו א', ה'). למה מתכוון

יש סוג אחד של נדר שבו האדם אוסר על עצמו הנאות המותרות לו על פי התורה: "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר

בקשתם של בני גד ובני ראובן: "אל תעבירנו את הירדן" נחשבה על ידי משה ל"תרבות אנשים חטאה". מה היה חטאם בבקשתם זו? לכאורה החטא היה