כל המאמרים במדור ניצבים

פרשת השבוע שלנו פותחת במלים "אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם". נשאלת השאלה מה באה המילה "כולכם" להוסיף? הרי זה נשמע מיותר, לאחר שכבר

דומה שכמעט ואין מי שישכח את היום הראשון שלו בבית הספר. ילקוט מבריק. מצוחצח. מחברות עטופות כהלכה. שוליהן ישרים, עדיין ללא "אוזני חמור", ממתינות לאותיות

כשהאדם תמים עם ה', כל פעולותיו אינן אלא בשביל הקב"ה מבלי להפיק לעצמו תועלת  בספרו סיפורי חסידים [מועדים עמ' 43] כותב הרב זוין: "בשבת שובה אמר המגיד ממזריטש

מבצע 'ערבות הדדית' המתנהל בימים אלה במערכת הבריאות, הינו ויסות עומסים בין בתי החולים, כדי לאפשר טיפול מיטבי בחולי הקורונה. פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת

  מלכויות זכרונות ושופרות מרכזים לתוכם את תכניו של ראש השנה. מהיכן נלמדו? "ומנין שאומרים מלכויות זכרונות ושופרות? רבי אליעזר אומר: דכתיב "שבתון זכרון תרועה

  ראש השנה הפותח שנת שמיטה הוא הזדמנות נפלאה לעריכת חשבון נפש שיתמקד במעבר משליטה לשמיטה בחומר, בחברה וברוח הרקע לכך שדווקא א' בתשרי נקבע

חובה עלינו להתייצב, כולנו, קטנים כגדולים,  כדי לקיים את היהדות מול מאתגריה ראש השנה בפתח. זמן לחשבון נפש ולהגדרת יעדים. גם לחשבון נפש מתמשך מול

נעמוד לפני ה' כחיילות בית דוד ונתפלל, שהקב"ה יסלק את המגפה מתוכנו ותהיה לעולם שנה טובה ובריאה אחד הפיוטים המרגשים ביותר, הנאמרים במהלך ראש השנה

המקרא, המייצג את האמונה המונותאיסטית הצרופה יוצא בחריפות ובבוז כנגד הפסלים המשוקצים כדוגמת האליל המתגולל בגללים התורה מזהירה את בני ישראל בטרם כניסתם לארץ, שלא

 הזמן ראוי להתחדשות ולהתרעננות, לאופטימיות ולתקווה, לתפילה ולאמונה שבע"ה גם מהמציאות הזו נצא מחוזקים יותר בנאום הסיכום של משה רבנו, ערב הסתלקותו מהעולם, ולפני כניסתם