מחיית עמלק – מלחמה נגד המלחמה
עלינו לזכור, שבניגוד לעמלקים צאצאי עשו, שחיו על חרבם, שאיפתנו המתמדת היא לחיים של שלום טובה וברכה מצוות מחיית עמלק
עלינו לזכור, שבניגוד לעמלקים צאצאי עשו, שחיו על חרבם, שאיפתנו המתמדת היא לחיים של שלום טובה וברכה מצוות מחיית עמלק
גם להקמת מפעלים של כלל הציבור אין להשתמש בכספים שאינם כשרים במסכת ב"ק (ס' ב') מובא שאסור להציל עצמו אפילו
"כָּל-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'" (ויקרא ב, יא). המנחות במקדש מבוססות
"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (ל"ה) המחזה שבו עומד
דרשתה של בת-יפתח איתן פינקלשטיין מתוך עיון בדיוק הדרשני שערכה בת-יפתח בפסוק הפותח את פרשת הקורבנות, ננסה להבין את מקומם
ספר ויקרא מגולל, בחלקו הראשון, את עבודת הקרבנות הציבוריים והקבועים שיוקרבו דרך קבע במשכן, ולאחר מכן בבית המקדש בירושלים. קרבנות
אחרי הבחירות צריך לשנן שהבחירות הן לא הכל. במשך השבועות האחרונים הושקעו כל תשומת הלב וכל השיח בשאלת הבחירות, וסביר
חז"ל עמדו על הסגנון המיוחד שבו פותחת פרשת נגעי הבתים: "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה,
אחד המסרים הגדולים שחבויים בפרשיות הקורבנות הוא שלכל אדם, יהא אשר יהא, יש חלק בנחלת ה' ובעבודת הקודש. בניגוד לתרבויות
עם הרשע לא עושים הסכמים; מהמאבק ברשע לא פוסקים; לרשע לא שוכחים את אשר עשה; למי שזינב בנו ונלחם דווקא
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן