כל המאמרים במדור ויקרא

פרשות "אחרי-מות" ו"קדושים" מתחברות ברוב השנים, והקשר ביניהן בולט לעין במצוות העריות. בפרשת "אחרי-מות" מופיעים האיסורים, ואילו בפרשת "קדושים" מופיעים העונשים. ברצוני להציע בזה שקיימת

פרשת קדושים נאמרה ברוב עם מפני שרוב גופי תורה תלויים בה (ויקרא רבא כד,ה). לדברי המדרש, ייחודה של הפרשה הוא לא רק במספר המצוות המנויות

בשלושה מקומות בספר ויקרא מתייחסת התורה לדרך טהרתו של כלי חרס מטומאה או לדרך הכשרו מאיסור. בפרשתנו נאמר, שכאשר מבשלים את קרבן החטאת בכלי חרס

" וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ…" (מלאכי ג', כ'). מהי השמש המובטחת ליראי ה' באחרית הימים? אציע שלושה כוונים: צדקה: א. צדק

משה רבנו ציוה את אהרן ובניו כיצד לנהוג עם הכלים שבהם התבשלו קודשי המזבח: "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק

צורת היחיד כליה, היא מחודשת בעברית בת-זמננו, שכן בעברית שבמקרא ובמשנה המושג הוא תמיד ברבים כליות, ורק בארמית קיימת צורת היחיד לכליות בשם כוליא. חלקה

אחד הנושאים שעוררו את סקרנותם של חוקרים ומדענים רבים מתחומי ידע שונים היה הקשר שבין מזג האוויר למנטליות, לטמפרמנט, ולמצב הרוח של האדם. החוקרים ניסו

בימי בית המקדש השלישי, מנבא יחזקאל הנביא- תתחדש העלייה לרגל. ובבוא העם למקדש, לדרוש את ה', יצטרף הנשיא אל ההמון במסלול הליכתו, ויִכּנֵס ויצא עִמו

על ענוותנותו של משה רבנו לומדים גם מן הפסוק: " וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר". רש"י על אתר: "' ויקרא אל משה'