אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])אחד הנושאים שעוררו את סקרנותם של חוקרים ומדענים רבים מתחומי ידע שונים היה הקשר שבין מזג האוויר למנטליות, לטמפרמנט, ולמצב הרוח של האדם.
החוקרים ניסו לבדוק עד כמה מזג האוויר אכן משפיע באופן משמעותי על דרכי ההתנהגות של בני האדם. תופעות כמו דיכאון, התאבדויות, התנהגות מוחצנת או מופנמת, כמו גם יצירתיות, שמחת חיים, אושר וסיפוק נבדקו בין היתר גם על רקע המקום ומזג האוויר בו חיים האנשים.
למשל- העובדה שאנשים החיים ליד מרחבים פתוחים מלאי שמש כמו חוף ים, הם אנשים פתוחים ומוחצנים יותר [ישראלים, איטלקים, יוונים וכו'] מאשר אלו החיים באזורים קרים ואפורים שהם טיפוסים מופנמים וקרירים יותר [בריה"מ, מדינות סקנדינביה וכו']. האם העובדה שבמדינות הקרות והאפורות אחוז ההתאבדויות גבוה יותר מאשר במדינות החמות והמוארות- קשורה למזג האוויר?
המדע העוסק בשאלות הללו נקרא 'ביו–מטאורולוגיה' והוא עוסק בדיוק בנקודה הזו של השפעת מזג האוויר על התנהגות בני האדם. הגירויים החיצוניים הפועלים על האדם יוצרים תגובה כימית והפרשת הורמונים, וכל אלו משפיעים ישירות על ההתנהגות, מצב הרוח, התחושות והיכולות הרגשיות והנפשיות.
על רקע זה- כמה עומק, אמת ומתיקות יש בציווי הזה של התורה: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹקיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה".
הפסוק הזה, שהוא בעצם הסיבה לכך שאנו מעברים את השנה, הוא אולי מצוות העשה היחידה הקשורה באופן ישיר כל כך למזג האוויר.
במילים פשוטות- לצאת לחופשי ולהיות בני חורין אפשר רק במזג אוויר אביבי.
קשה להיות בן חורין בחורף הקפוא או בקיץ הלוהט. קשה לצאת לחירות כשמסביב הכל קודר ואפור. כדי שהנפש תחוש חירות מהי היא צריכה לראות ירוק בעיניים, לחוש את הלבלוב והפריחה, ולנשום אוויר צח של אביב.
חודש ניסן הוא תחילתו של האביב. עם תחילת החודש מברכים את ברכת האילנות האומרת שהקב"ה לא חיסר בעולמו כלום ויצר את הכל כדי ליהנות בני אדם.
תפקידו של חודש האביב הוא לחבר ולסנכרן בין כל חלקי הנפש, השכל, הגוף, החושים והרוח, ולהוביל את כולם יחד אל תחושת החירות האמיתית. מזג האוויר וההורמונים, פריחת העצים והתעוררות הטבע כולו מתרדמת החורף- כל אלו הם התפאורה, הרקע והמצע עליו צומחת החירות, ושחרור הנפש אל מרחבי האין קץ של החופש והדרור.
את מרבית המצוות אפשר לקיים כמעט בכל מזג אוויר. שבת ותפילין, כשרות וצדקה, כל אלו אינם תלויים בתחזית מזג האוויר, ובמצב הרוח.
אבל חג הפסח- זה משהו אחר לגמרי. חג הפסח זה לא רק לשבת ולאכול מצות ולהקשות קושיות. כדי להרגיש באופן אמיתי ועמוק את מהותה של החירות גם מזג האוויר צריך להשתתף בחגיגה. לא דומה סיפור יציאת מצרים במזג אוויר חורפי וסגרירי, לסיפור יציאת מצרים כשמסביב האביב פורח ומשמח.
שתי שמירות שקשר ישיר ביניהן מצווה התורה. כשם שהתורה מצווה 'שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקיךָ', כך היא מצווה על עוד שמירה חשובה ומהותית- 'שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹקיךָ'.
ההורמונים של השבת אינם כהורמונים של יום החול, וההורמונים של החירות בחודש האביב, אינם כהורמונים של החירות במזג אוויר אחר.
זוהי תורת הביו-מטאורולגיה היהודית, היודעת לחבר בין טמפרטורה לטמפרמנט, ובין אביב לחירות.
(ויקרא תשעח)
