כל המאמרים במדור דברים

ראש חודש אלול היום, לפיכך יש המפטירים בקריאה לשבת ראש חודש. אני בחרתי לעסוק בהפטרה לפרשת ראה. נחמה אולטימטיבית מקבלת כנסת ישראל : "כָּל כְּלִי

דינה של עיר הנדחת הוא דין קשה וגורף. כל תושבי העיר משלמים אותו, כי אפשרו לעירם להדרדר למדרגה רוחנית כה נמוכה ומסוכנת. אולם, התורה מחייבת

במקרים רבים המסרים שהתורה מעבירה אלינו בנושאי קיום המצוות, כוחם יפה גם בתחומי חיים אחרים. אחד המסרים מופיע בפרשתנו: "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ"

תשעה באב, והשבת שלאחריו, "שבת נחמו", מזמינים אותנו מדי שנה לבחון את יחסנו האמיתי לחורבן ולגאולה. מהי משמעות החורבן בעבורנו? מהי משמעות הנחמה בעבורנו? כיצד

צמד המלים 'שמע ישראל' הפך להיות הכינוי למשפט האמונה האולטימטיבי היהודי. האם לצמד זה יש משמעות אמונית מעבר להיותו ביטוי של קריאה נרגשת של משה

אחת התכונות החיוביות המאפיינות אנשים ששואפים להתקדם בחיים היא הרצון להצליח באופן שלם, ולא להסתפק במועט. המקסימליסט ידחוף את עצמו לפעול ביעילות ובחריצות על מנת

האפשרות לחזרה בתשובה נזכרת בפרשתנו בהקשרה הרחב, הלאומי. משה צופה שעם ישראל לא ילך בדרכי ה' ויגלה מן הארץ. אך יום יבוא והוא גם ישוב

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי–יֹאמַר, אֱלֹקֵיכֶם" (ישעיהו מ', א'). הפטרת השבוע מציינת את תחילתו של תהליך שיקום פיסי ורוחני שעובר עם ישראל. אין בה סליחה, כי אם

לפני 68 שנה, חודשים ספורים לאחר הקמת המדינה, החליט דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הבטחון, על מבצע לביעור נגע ההשתמטות בעיר העברית הראשונה, תל-אביב. הרקע