כל המאמרים במדור מועדים

בבואנו לעמוד על מהות השופר והשפעתו על נפשנו, אנו נתקלים בעושר ספרותי עצום. רבים מחכמי ישראל נתנו דעתם על מעלותיו של הכלי הייחודי הזה, שהתורה

תשעה באב, והשבת שלאחריו, "שבת נחמו", מזמינים אותנו מדי שנה לבחון את יחסנו האמיתי לחורבן ולגאולה. מהי משמעות החורבן בעבורנו? מהי משמעות הנחמה בעבורנו? כיצד

מסורת יהודית קדומה מספרת שביום שחרב המקדש נולד המשיח כמו שמובא בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד): "מעשה היה ביהודי אחד שהיה חורש, געתה פרתו לפניו, עבר

משה רבנו, המתחיל את שליחותו ההיסטורית בכך שהוא אומר לקב"ה 'לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי', מסיים את שליחותו בספר שלם הפותח במילים 'אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר

מעשה ברש"י עגנון שהיה מהלך עם שכנו וידידו פרופ' שמואל ספראי, מבית הכנסת שבשכונת "תלפיות" לכיוון ביתו. תוך כדי דיבור, החל פרופ' ספראי, שהיה המומחה

הרב משה שילת את ה"חזון" של שבת חזון מפרש רבי לוי יצחק מברדיצ'ב מלשון מחזה נבואי, בשבת זו "מראין לכל אחד המקדש שלעתיד מרחוק". ר'

השבוע קיבלתי מסר ברשת חברתית כלשהי שאמר: "לכל האנשים עם הפרצוף תשעה באב – זה השבוע שלכם…". אכן יש אנשים שהולכים כל השנה עם פרצוף

בתחילת איכה רבה (סימן כד) מתארים חז"ל בפירוט כיצד קמו אבות העולם בזמן חורבן הבית והתפללו על בניהם המובלים לגלות. אברהם פותח בתפילה ומבקש רחמים

את מעשה קמצא ובר קמצא, המובא במסכת גיטין שבתלמוד הבבלי (ובמקורות מקבילים), אני מבקש להביא בתרגום לעברית: "היה אדם אחד, שהיה לו חבר ושמו קמצא,