כל המאמרים במדור עיונים בפרשה

ניסיונו של בלעם ללכת לקלל את ישראל למרות עמדתו של הקב"ה מגלה לנו עד היכן מגיע כח הבחירה החופשית. בכמה מקומות מודיעה לנו התורה שיש

לפי כל השיטות – יש מקום גם לאמונה וגם למחקר דבקות האדם ואמונתו בבורא עולם היא השלמות האנושית. בספרו עין אי"ה [ברכות פ"א אות כג]

על האדם נאמר: "אעשה לו עזר כנגדו" ואמרו חז"ל: "זכה כנגדו לא זכה מנגדתו" [יבמות סג א]. המאמר לפי פשוטו הוא שהאשה היא כח עזר טפל

חטא המרגלים היה כה כבד עד שתשובה זו בלבד אין בכוחה לכפר עד שלתשובתם תצטרף גם מיתה כשחזרו המרגלים מתור את הארץ אמרו: "כי עז

את המנוחה, שהיא במידתה נחוצה מאד לקיומו והתפתחותו של האדם, צריך לנהל בדרך הנכונה שגם היא תהיה על פי ה'  הכתוב: "על פי ה' יסעו בני ישראל

במסכת שבת (פרק תשיעי) מבררת הגמרא את העיתוי של ההכנות לקבלת התורה. רב אדא בר אהבה אומר: 'משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד', וכן נחלקו שם

פרשיות התורה יש בהן מצוות ויש בהן סיפורים. המצוות הן נצחיות ונכתבו לדורות, אך על הסיפורים שבפרשיות התורה יש לשאול האם הם מתארים מצב שארע

אגדה קדומה מספרת (תענית כט, א): "משחרב הבית בראשונה נתקבצו כתות כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידם ועלו לגג ההיכל ואמרו לפניו: ריבונו של

האם מצות שביתת הארץ בשמיטה היא איסור על הקרקע או על האדם? הרעיון המרכזי של פרשתנו הוא שהאדם אינו ריבון על רכושו ואדמתו, אלא "לה' הארץ

כאשר יראה האדם את חברו כחלק ממנו, אזי גם האדם האנוכי ביותר יאהב את רעהו כמו את עצמו "אהבת ישראל" היא מצווה מפורשת בתורה ככתוב: