כל הפוסטים בד"ר ניצה דורי

פרשת וירא מציבה בפנינו שאלות יסוד על האדם, על אמונתו ועל אחריותו המוסרית. היא מפגישה אותנו עם אברהם אבינו, איש

הציווי לאברהם מחייב אותו לוותר על הביטחון שבמוכר. הוא אינו יודע את כל פרטי הדרך, ובכל זאת הוא יוצא. האמונה

פרשת נח מציבה בפנינו שאלה החורגת מסיפורו של אדם אחד ומבול שהתרחש בראשית ההיסטוריה: כיצד יכול אדם לשמור על צלם

פרשת בראשית פותחת במילים הגדולות ביותר שאפשר לפתוח ספר: "בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ". בתוך פסוקים ספורים נבראים

יש משהו כמעט הפוך בהיגיון של חג הסוכות: דווקא לאחר ראש השנה ויום הכיפורים, לאחר ימים שבהם ביקשנו סליחה, מחילה

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" יש בפרשת האזינו משהו שונה מפרשות אחרות. משה אינו מצווה, אינו מוכיח ואינו

  ראש השנה מגיע השנה כשאנחנו נושאים בתוכנו שנה שאינה דומה לשנים שקדמו לה. שנה של כאב, דאגה, מלחמה, אובדן

יש רגעים שבהם נדמה שהחברה הישראלית זקוקה יותר מכול למילה אחת: יחד. לא משום שכולנו חושבים אותו דבר. לא משום

פרשת כי תבוא נקראת בתקופה מיוחדת בשנה- רגע לפני ראש השנה, כאשר אנו עומדים על סף חשבון נפש אישי ולאומי.

פרשת כי תצא היא אחת הפרשות העשירות ביותר במצוות שבין אדם לחברו. בתוך רצף של דינים הנוגעים לחיי היום-יום חוזרת