וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'
בתחילת פרשתנו נתקלת רבקה אמנו בקשיים חמורים בעת הריונה עם שני התאומים, יעקב ועשו. "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן
כל הפוסטים של הרב ד"ר צחי הרשקוביץ (אונ' בר אילן)
שאלה שלא כהוגן
חז"ל דורשים את אליעזר עבד אברהם, מגיבורי פרשתנו, לגנאי בכמה הזדמנויות. תחילה במסכת תענית ד,א, בדברי ר' שמואל בר נחמני:
מקום העקידה
בפרשתנו נמצא הנסיון הגדול והקשה ביותר של אברהם אבינו עליו השלום, נסיון העקידה. מקומו של נסיון זה לא מפורש בתורה
כבוד והדר. וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם
בפרשת השבוע אנו קוראים על מצות המילה שניתנה לאברהם ולבני ביתו. התלמוד (סנהדרין נט, ב) לומד לימוד מענין מציווי זה,
אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ – ממצוות בני נח
בפרשתנו אנו נחשפים למצוה מפורשת בה מצטווים נח ובניו, והיא אחת משבע מצוות בני נח. למעשה, על אף שמם, נח
פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ
פרשתנו פותחת את ספר התורה, ופותחת גם את מצוות התורה. כך כותב ר' אהרן הלוי בספר החינוך מצוה א, על
נטילת לולב בירושלים בזמן הזה
השנה חל יום טוב ראשון של חג הסוכות בשבת קודש. לפיכך, נשללת מאיתנו היכולת לקיים את מצוות נטילת ארבעת המינים
ספרן של בינוניים
העולם רגיל לשנן בימים אלו את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה (ג,ג): "…וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל
שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה – גלגוליו של איסור התקיעה בשבת קודש
כבכל שנה, אנו מציינים את ראש השנה בתאריכים א' ו-ב' בתשרי, אולם א' בתשרי, שהוא היום טוב המקורי הכתוב בתורה,
הַקְהֵל אֶת הָעָם
בפרשתנו (דברים לא,יב) נקרא על מעמד ההקהל, שמצווה עליו משה את הכהנים והזקנים. במעמד זה יש לשנן את דברי התורה
