לא נתפס
אין מלחמה צודקת מהמלחמה הזו. אך לצד ההישגים הצבאיים המדהימים, הכאב קשה מנשוא. למשפחות בעיקר, אבל להרגשתי, כולנו כאן הולכים כואבים. אין, בטח בציבור הדתי לאומי מישהו שלא מכיר הרוג(ים) או פצוע(ים). בן, בן של, חבר, גיס, המון. לא מעט מהחללים הם גברים אידיאליסטיים שהתנדבו לצאת למלחמה, למרות הפטור שהיה להם בגין מספר ילדיהם. רבים וטובים שבהם שילמו על כך בחייהם. ואנחנו מביטים על האלמנות ועל היתומים, כל כך הרבה יתומים קטנים וזכים, והלב מתפוצץ מכאב. אני בטוח שלו שאלתי את הנופלים הקדושים האלה, הם היו כועסים עליי, אבל אני לא יכול להתאפק. בעיניים שלי, צה"ל צריך לעמוד על כך שמי שיש לו מספר ילדים גבוה במיוחד (הצעה לא מחייבת: שישה ילדים ומעלה) לא יוכל לצאת לקרבות במלחמה, גם אם יבקש. מקווה שיסלחו לי על הדרישה/בקשה הזו הקדוש שאול מויאל זצ"ל מקרני שומרון, שהותיר את אלמנתו סמדר ועשרה יתומים; מקווה שיסלח לי גם הקדוש הרב אבי גולדברג זצ"ל, אב לשמונה ילדים, ורבים וטובים כמותם ששומרים עלינו עתה מגן עדן למעלה.
עזה – עכשיו?
זה בסדר שבצלאל סמוטריץ' מאמין שיש לחזור להתיישב בגוש קטיף (להבדיל מעזה עצמה, או בכלל?) ושהתיישבות מחודשת זו תסייע, להבנתו, לביטחון מדינת ישראל כולה. אבל אני לא בטוח שזה נכון שהשר בצלאל סמוטריץ', להבדיל מהאיש שנושא את אותו שם, יצהיר כך בפומבי (כך עשה בהקפות שניות בשדרות), שעה שרבבות נלחמים בעזה, ובהם כאלה שעמדותיהם רחוקות משלו כמרחק מזרח ממערב. הכרזה כזו, שעה שהם מחרפים נפשם ממש, עשויה לעורר אצלם את המחשבה: בשביל מה? בשביל מה אני מסכן עצמי, מתנתק ממשפחתי? בשביל שחבריו של סמוטריץ' יחזרו לגור בפאתי עזה? אני לא בטוח שזה נכון ונבון ששר, ועוד כה בכיר, יצהיר זאת בשעה שישראל נמצאת במלחמה קשה מול שבע חזיתות, ונסמכת, ממש נסמכת, על ארה"ב הן במשלוחי נשק, הן בגיוס קואליציה בינלאומית להגנה מפני מתקפה אפשרית מאיראן, מה לא. הממשל שם, מה לעשות, נחרד מהמחשבה על התנחלויות (כהגדרתם) חדשות בעזה, שעה שהם מחפשים אחר פתרון בינלאומי שינסה קצת להרגיע את האזור. אני לא בטוח שזה רעיון רע להחיות בעתיד, אי"ה ואם הנסיבות יאפשרו, את היישוב היהודי במה שהיה גוש קטיף. אבל אני ממש בטוח שזה לא הזמן לדבר על כך, בטח לא מפיו של שר. אותו שר בכיר אמר אך לפני כמה חודשים, בהתייחס לאמברגו הקטן שהטילה אז ארה"ב, כי אם נצטרך, נילחם בציפורניים. אם אינני טועה, עד איראן לא נגיע רק עם ציפורניים. גם בהגנה מפני תגובה אפשרית של איראן, אנו נעזרים בחיילים ובציוד ששולחת אלינו ארה"ב, אז למה להטריל? רוצה להטריל? נראה אותך מול הפוליטיקאים החרדים בנושא חוק ההשתמטות. זה מתבקש יותר, נדרש יותר.
הרים להנחתה
רובנו חיים בבועה ה'סרוגה', נפגשים כמעט רק עם מי שנראה כמונו, חי כמונו, חושב כמונו. לפעמים, שווה לעשות הצצה קטנה החוצה, בתקווה שלא יקרה 'הציץ ונפגע'. להלן קטע ממאמר בעיתון 'הארץ', שכתב בר חפץ, חבר קיבוץ נירים ומנהל מטעי האבוקדו של הקיבוץ, שמפונה עם חברי הקיבוץ לבאר שבע. הוא כתב זאת לאחר שביקר קשות (מאוד) את מארגני אירוע 'שמחת בית השואבה: נערכים להתיישבות בעזה' והמשתתפים בו, שלדבריו מבחינתם חזרה לנצרים חשובה כרגע יותר משחרור החטופים ומשיקום מלא של ניר עוז ובארי.
"בזמן שאנחנו עוד לא יכולים לחזור הביתה, הם נמצאים בתודעה של נס ושמחה. ואחרי זה הם עוד מדברים על 'ביחד ננצח'". הוא פונה אל הימנים שבינינו, שכהגדרתו 'בזים לכל החבורה הזו' (של סמוטריץ' ושות') וטוען 'זה לא מספיק': "אתם לא יכולים לשתוק יותר. לא פנימה, ובטח לא החוצה. אתם חייבים להבין שבשביל אנשים בנירים ובבארי, ובשביל רוב אזרחי ישראל החילונית, שליש קואליציה הוא שליש קואליציה. גם אם אתם חושבים שהם חסרי משמעות, וגם אם אנחנו לא תמיד מבדילים בין סמוטריץ' וסטרוק לאנשים שכותבים ב'מקור ראשון', אתם חייבים לסמן את הקו של מי לגיטימי ומי חי בתודעה של נס בימים האלו. הכהניסטים אינם לגיטימיים. המשחק הזה נגמר, אם רוצים להצליח לתקן כאן משהו. בשביל שאנחנו ואתם נוכל לחיות כאן ביחד, אתם חייבים להגיד לנו בפומבי שמה שמתרחש כאן זה לא מוסרי ולא יהודי. לא למלמל את זה אחד לשני בערב בסוכה. תוציאו את הכביסה הסרוגה והמלוכלכת החוצה, כדי שאנחנו נדע שיש תקווה". הבאנו. חומר למחשבה.
חכו לנו בסיבוב
לא, זה לא יכול להימשך. צעירים חרדים בריאים בגופם ובנפשם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה ולהתגייס לצה"ל. לא ליד, לא להתנדב, להתגייס. כמו הילדים של כולנו. מה אנחנו יכולים לפעול בעניין? הכי פשוט והכי מתבקש שיש: להודיע כבר היום לכל שר וחבר כנסת שחושב שהוא מייצג אותנו, שאם לא ייצא בתוך 24 שעות בהכרזה פומבית שלא ייתן יד (אצבע) לחוק השתמטות, חוק (אי גיוס) שלא יחייב גיוסם של חרדים לצה"ל (נחיה עם פטור לאלפים בודדים עילויים) – אנו מתחייבים, ממש, ולא מן השפה ולחוץ, שלא לתמוך בהם, לא להצביע למפלגה שברשימתה הם יופיעו, לא נזמין אותם לכינוסים/הרצאות/חוגי בית וכדומה. סמוטריץ' ובן גביר הוכיחו כבר פעמים הרבה שכשהם רוצים משהו מנתניהו, הם יודעים להוציא את זה ממנו. עניין הפטור המוחלט מגיוס חרדים קריטי להם פחות. אני יודע שבמפלגתו של ב"ס יש כמה שמתנגדים לחוק גיוס מפלה כמו זה שמתבשל. מיעוטם אף מעיזים לומר זאת בפומבי (מיכל וולדיגר, למשל). גם משהו. אני מצפה שהם ידרשו דיון רציני בסיעה על הנושא הנפיץ הזה, פתוח לתקשורת, דיון שישודר בלייב. חוק הגיוס, והוא הדין בחוק שמבשל אייכלר, ואולי יעלה להצבעה כבר ביום חמישי (שלשום), למממן מעונות גם למשפחות אברכים חייבי גיוס המשתמטים מהגיוס. מעין פתרון לעקוף את חוק הגיוס. האמת? לכאורה אותם חברי כנסת מהמפלגה שקוראת לעצמה 'הציונות הדתית', לא חייבים לי כלום כי לא הצבעתי להם. אבל במחשבה שנייה, כיוון שניכסו לעצמם את השם 'הציונות הדתית', ואני רואה עצמי ציוני דתי וכך גם רואה אותי הסביבה, אז הם כן חייבים לי. אם לא הישגים, לפחות הסברים משכנעים. לסיכום: בעיניים שלי, אם גם שנתכם נודדת מהתנהלות חברי הכנסת ה'סרוגים' בעניין חוק ההשתמטות, כתבו ברשתות, שלחו מיילים ל'נבחרים', התקשרו אליהם, פמפמו להם: התנערו כבר עכשיו מחוק ההשתמטות (ואל תמכרו לנו: המתינו, בסוף זה לא יהיה כ"כ נורא). אחרת – תשכחו מאיתנו.
ובהערת אגב: מדי כמה ימים אנו נתקלים בתקשורת המגזרית ב'קול קורא' של 'בכירי רבני הציונות הדתית'. אפילו אם לבחור בפלוני או באלמוני לרב הראשי. אותם רבנים וראשי ישיבות מחנכים לגיוס משמעותי בצה"ל. רבים מבוגריהם שילמו בחייהם במלחמה. אני הקטן הייתי מצפה לראות מהם כל יום 'גילוי דעת' המופץ בין השאר בבתיהם של ראשי הישיבות החרדיות, גילוי דעת הקורא לגיוס המוני ומיידי לצה"ל. לאותם רבנים גם השפעה עצומה על סמוטריץ'. כפו עליו להתנער מחוק ההשתמטות כפי שהוא נראה עתה.
ולמרות כל הנ"ל, יש אבל, וחייבים לומר אותו. כמה אקסיומות:
א. כפיית חרדים בכוח לא תצליח. העבר מוכיח.
ב. למרות זאת, יש לענ"ד לנהוג בעריק חרדי כמו שנוהגים בעריק סרוג או חילוני.
ג. חוק מימון המעונות הוא עוקף חוק הגיוס, אך סביר שלא יחזיק מעמד הרבה זמן, שכן בג"ץ יזרוק אותו מכל המדרגות.
ד. גם בש"ס ובדגל התורה יש כבר חברי כנסת המבינים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ושיותר חרדים יהיו חייבים להתגייס לצה"ל. המחלוקת תהיה על המספר. ככל הנראה, אנחנו מתקרבים לסביבות ה-5,000 בשנה. פחות ממה שצה"ל צריך, הרבה יותר מכפי שהיה. אין ספק שהתהליך חייב להיות הדרגתי.
ה. גם בעניין החשוב הזה הפוליטיקה גוברת על הצרכים של צה"ל. מה שנותן משקל עצום להתנהלותו בעניין של יו"ר ועדת חו"ב ח"כ יולי אדלשטיין. הזדמנות של פעם בחיים.
ו. הצבא חייב להתאים עצמו ככל האפשר (קראו בהמשך).
ז. הרחוב עומד להתפוצץ סביב הסוגיה הזו של ההשתמטות. להערכתי, לא פחות מכפי שהיה בעניין הרפורמה. אלא שהפעם גם רבים מה'סרוגים' ייצאו מהבית החם וידרשו שוויון בנטל, בלי הנחות. כי הגיעו מים עד נפש.
אותו שר בכיר אמר אך לפני כמה חודשים, בהתייחס לאמברגו הקטן שהטילה אז ארה"ב, כי אם נצטרך, נילחם בציפורניים. אם אינני טועה, עד איראן לא נגיע רק עם ציפורניים
לטייל, ללמוד או מה לעשות?
המנהיגים הרוחניים של הציבור החרדי הליטאי, הרבנים דב לנדו ומשה הלל הירש שליט"א, פרסמו לצאן מרעיתם הנחיה שלא לטייל בחופשת בין הזמנים וכן להקדים את החזרה לישיבות מחופשת בין הזמנים ליום רביעי (במקום בר"ח מרחשוון, יום שישי). הסיבה: "המצב הביטחוני המורכב, וריבוי הגזירות וההכפשות המתרבות כנגד בני הישיבות היקרים", כהגדרת הרבנים. אכן, בהחלט חורה לי לראות צעירים חרדים חסונים משכשכים להנאתם במעיינות או שוחים בכנרת, שעה שרבבות צעירים שאינם בני גילם, ואף מבוגרים בגיל אבותיהם, מתמרנים על ג'בלעות בדרום לבנון או מחפשים פירים ברצועת עזה תוך סיכון חייהם, כמובן. אם כבר קראו להם רבניהם שלא לטייל, מן הסתם כדי שלא 'להוציא לנו את העיניים', לא להרגיז אותנו עוד יותר כדי שלא נצא עליהם עוד יותר. הייתי מצפה אולי שבמקביל לקיצור החופשה, היו הרבנים שולחים אותם לסייע בקטיף ביישובים סמוכי הגדר המשוועים לידיים עובדות, לסייע לאזרחים המבשלים אפי מנות לחיילים מדי יום, שיעשו עם עצמם משהו לטובת האחרים.
נגמרו התירוצים
ועוד על גיוס חרדים, ותסלחו לי שהשבוע אני אובססיבי לעניין. המספר העצום של הנופלים לא מאפשר לי אחרת. ובכן, אחד התירוצים להמשך ההשתמטות מהצבא היא שצה"ל אינו ערוך לגיוס חרדים וסיפוק כל התנאים המיוחדים שלהם. להלן 'עשרת הדיברות' שמנחים את צה"ל בהקמת חטיבה חרדית ייחודית בשם 'חשמונאים' – חשיפה של העיתונאי החרדי יואלי ברים:
"חטיבת החשמונאים תקפיד על שמירת המצוות עפ"י ההלכה. היא תתנהל עפ"י אורחות חיים חרדיים כדי אפשר למשרת לשמור על זהותו. השירות בחטיבה אינו מהווה כור היתוך. יתרה מזו, החטיבה תבצע כל מאמץ כדי לשמור ולחזק את זהותם של המשרתים וכדי לא לנתק את המשרת מקהילתו ומבית מדרשו.
החטיבה תקיים שירות מגדרי מלא של גברים בלבד ללא פשרות לאורך כל תקופת השירות ובכל מקום או/ו מסגרת בה תפעל (פרט לפעילות מבצעית ומציאות של מלחמה וגם זאת מתוך הכרה של פיקוח נפש בלבד). החטיבה תספק מזון בכשרות מהודרת של בד"ץ העדה החרדית ו/או הרב לנדא בלבד. החטיבה מחייבת את כלל משרתיה להתפלל במניין שלוש פעמים ביום. החטיבה מחייבת את כלל משרתיה להשתתף בשיעורי תורה בכל יום (פרט לפעילות מבצעית ומציאות של מלחמה, וגם זאת מתוך הכרה של פיקוח נפש בלבד).
צה"ל מתחייב לאפשר את קיומו של גוף רבני חרדי שיורכב מרבנים שיגיעו ממגוון קהילות בחברה החרדית אשר תומכים בשירות בחטיבה. הגוף ילווה את החטיבה ויעסוק בכל הנוגע לתחום הרוחני-חרדי של המשרתים בחטיבה ויבצע בקרה על שמירת זהותו החרדית של החייל החרדי. החטיבה תדאג כי רבני החטיבה מגיעים ויגיעו בעתיד מתוך הציבור החרדי. כלל מפקדי החטיבה והחיילים תומכי הלחימה יהיו יראי שמיים ושומרי תורה ומצוות". סוף ציטוט.
אז, בהנחה שמה שנכתב ונחתם גם יקוים, נגמרו התירוצים. גם חרדים ב-100% יכולים להתגייס לחטיבת 'חשמונאים' בצה"ל. בגדול, זה מתקרב ל-5,000 חיילים. רק מחכים לכם. בואו!
(בעיניים שלי, שתי הערות: ראשית, אפשר להתגייס גם לצה"ל 'הרגיל', ליחידות הקרביות למשל, ל'נצח יהודה' שזוכה להערכה עצומה בצבא; שנית, אחרי שבעבודת נמלים כבר הגיעו להבנות הנ"ל, רק מקווה שלא יקום איזה טראבל-מייקר, יעתור לבג"ץ למה לחרדים נותנים כך וכך, ולי השמאלן/הלהט"בי/האתאיסט/לא יודע מה, לא נותנים. למשל, לאכול בשר חזיר.)
