מרב לרנרבמקום להתבודד ולהישאר מסוגרים בביתם – 20 אלף פנסיונרים מתנדבים באופן קבוע וממשיכים להיות משמעותיים לחברה ולשנות את פניה. קוראים לזה שירות לאומי למבוגרים
רובנו מפנטזים על היום שבו נצא לפנסיה, על כך שבבוקר אחרי שחתמנו על 'טופס הטיולים' האחרון בחיינו נקום ליום שהוא רק שלנו, נטייל בכל העולם וננוח (ואולי קצת נעזור עם הנכדים). אבל יש מי שממשיכים בשגרה עמוסה גם בגמלאות – מבלי לקבל תמורה. לפחות כספית.
חיה פרינס פרשה ממערכת החינוך ויצאה לגמלאות בגיל 58, לפני 14 שנים. "אחרי שאת פורשת את מחפשת משמעות. זה לא פשוט לקום בבוקר ושכל היום לפנייך", היא משתפת. "רציתי לתרום וגם ידעתי כמה נחוצים מתנדבים במערכת החינוך. חינוך זה לכל החיים. היה לי חשוב להיות משמעותית בעניין הזה, זה יקר לליבי".
גם ד"ר שלום קליין פרש לפני 15 שנה ממערכת החינוך, שם ניהל את האגף לחינוך מבוגרים, אגף המכללות במשרד החינוך וכן את האגף לתרבות תורנית. "ראיתי איך אנשים שאמורים לפרוש מהעבודה חרדים לקראת מה הם הולכים, וראיתי שאנשים נאחזים בקרנות המזבח שייתנו להם עוד תקופה בעבודה. הנורמה הייתה לא להתנדב אלא היה רצון לקבל תמורה בעד העבודה", הוא מתאר.
לפני 20 שנה הקים ד"ר קליין יחד עם שלומית עמיחי ודוב גולדברגר את תנועת של"מ – שירות לאומי למבוגר, בשיתוף החברה למתנ"סים, כדי שאנשים שיוצאים לגמלאות יוכלו לבנות את עצמם ואת חזונם כמתנדבים. "בתקופה בה הייתי אחראי על השירות הלאומי במשרד החינוך, ראיתי איך ההתנדבות של בנות בשירות הלאומי הפכה לנורמה, אין היום בת שמשתייכת לציבור הדתי לאומי שלא תלך לפחות לשנת שירות אחת ואני חולם שזה מה שיקרה גם בשל"מ", הוא אומר. "לכן קראנו לזה 'שירות לאומי למבוגר', בתקווה שהתנדבות של אנשים בגיל השלישי תיהפך לנורמה, לדבר מובן מאליו.
"אנשים שפורשים לגמלאות הם בעלי משאבים שלא מנוצלים, חלק מהאנשים פורשים והולכים להתנדב אבל רוב האנשים לא מתנדבים, והתוצאה היא שהאנשים נשארים בבית וזה נגמר, אין את המוטיבציה ללכת ולתרום בתחומים מגוונים שיש לאנשים ניסיון וכישרון בהם, וחבל שהמדינה וגם החברה מפסידה".
אורנית דקל, מנהלת היחידה להתנדבות בתנועת של"מ, משלימה את ד"ר קליין: "החזון הוא להפוך את ההתנדבות כדרך חיים בגיל המבוגר מרבבה לרבבות".
"המתנדב מקבל סיפוק אדיר מהמקום שבו הוא מתנדב. מחכים לו, יש לו בשביל מה לקום בבוקר. הוא מכין את מה שהוא צריך להעביר, מרגיש תמיכה מכל הכיוונים וגם מרגיש חשוב על הדרך"
יותר משכילים ובריאים
עשרים שנה מאוחר יותר והתנועה מונה כ-20,000 מתנדבים מכל רחבי הארץ, מקריית שמונה ועד אילת – בלמעלה מ-100 סניפים, כולם בני הדור השלישי. במסגרת התנועה יכולים המתנדבים לקחת חלק ביותר מ-200 תחומי עשיה התנדבותיים כשכל אחד יכול לבחור את התחום שקרוב לליבו, החל מהתנדבות בגיל הרך ועד הגיל המבוגר, בגני ילדים, בתי ספר, מועדוני קשישים ועוד, בתחומי הפנאי, הרווחה והחינוך.
"הגמלאים היום יותר בריאים, יותר משכילים ורוצים להיות משמעותיים בפנאי שנוצר להם וזו הסיבה שבכל שנה אנחנו גדלים באלפי מתנדבים שרואים בתנועת של"מ מקום למימוש עצמי, משמעות ושייכות", אומרת אורנית.
אחד מהמתנדבים בתנועה הזו הוא מי שעד לא מזמן היה אבן דרך בעולם המשפט הישראלי, כבוד השופט בדימוס, משנה לנשיאת בימ"ש העליון אליקים רובינשטיין. לפני שנתיים וחצי הוא יצא לגמלאות, לאחר שנים ארוכות בעולם המשפט וכהונה בשופטות, והתעניין בהתנדבות. הוא מספר: "אני מתנדב בכמה מקומות ושל"מ הוא אחד מהם. כשקראתי ושוחחתי עם מתנדבים מהתנועה, זה מצא חן בעיניי והרגשתי צורך להצטרף. זה מרשים בעיניי שיש כיום אלפי מתנדבים, שממש נותנים את הנשמה בחינוך, בטיפול בחולים ועריריים ובכל מיני פעילויות חברתיות מכל הלב, בהתנדבות מלאה. המילים 'מחמם את הלב' הן הנכונות כשמבקרים בסניפי של"מ. זה כיף לראות שיש פינות נפלאות בחברה הישראלית".
כבוד השופט בדימוס רובינשטיין משמש כנשיא של"מ, ויחד עמו משמשים בנשיאות גם השר לשעבר זבולון אורלב, חיים לפיד ורות חשין. מתוקף תפקידו, הוא נוהג לפקוד סניפים של של"מ ברחבי הארץ שם הוא מעביר הרצאות.
רובינשטיין: "יש לי סיפור חיים של שירות ציבורי ארוך בכל מיני תחומים; בעבר הייתי מעורב בשלום עם מצרים וירדן, ולרוב מבקשים שאדבר על הימים ההם או על בימ"ש העליון. זו ההתנדבות שלי, וגם כמובן לתת צביון ותחושה שאני מעורב, על ידי הביקורים האלה בסניפים, לפגוש את המתנדבים ולשוחח איתם".
שיתגאו בסבתא
פרויקט הדגל של התנועה שנדמה שפזור בכל סניפי של"מ ברחבי הארץ הוא פרויקט מערכת החינוך שנעשה בשיתוף עם משרד החינוך.
ד"ר קליין: "המתנדבים מגיעים לבתי הספר, מוציאים קבוצה של תלמידים מהכיתה ומקיימים איתם שיחה בנושאים שנבחרים מראש, כמו מדע, חברה, מה שמתאים לגיל הילדים. בקבוצה קטנה מתאפשר לילד להתבטא ולהגיש את עצמו, הוא לא נבלע בים הגדול של הכיתה. בנוסף אנחנו מקדמים תכנית בה מתנדבים דוברי אנגלית מקיימים שיחה באנגלית עם תלמידים כדי לשפר את הדיבור שלהם, יש לנו 200 מתנדבים שזה עיסוקם".
שמואל בורקש יצא לפנסיה לפני כ-9 שנים ולפני 5 שנים נחשף לתנועת של"מ כאשר ביקשו ממנו להיות שותף להקמת סניף באזור מגוריו, גבעת שמואל. כאיש חינוך ותיק בעברו, שבתפקידו האחרון אף שימש כמפקח הארצי של החינוך העל יסודי הדתי במשרד החינוך, הוא נרתם מיד למשימה.
"היינו צריכים להקים תשתית של מתנדבים ומתנדבות שייכנסו למוסדות החינוך בגבעת שמואל", הוא נזכר. "התחלנו עם תכנית בגני הילדים 'זהב בגן' – זהירות בדרכים, ובבתי הספר היסודיים בנינו תשתית לתכנית שנקראת 'קריאה בהנאה'- מפגש שבועי של מתנדבת או מתנדב עם קבוצת ילדים מכיתות גן, א' ו-ב' להכרות עם ספרי קריאה נבחרים, קריאה של קטע מתוך ספר, שיחה ויצירה".
עם הזמן סניף גבעת שמואל התרחב למגוון פרויקטים נוספים, והתכנית האחרונה שנוספה והיא גם ייחודית לגבעת שמואל, בהובלתו והדרכתו של ראש העיר יוסי ברודני, היא בניית ארכיון להיסטוריית גבעת שמואל מיום הקמתה. יש עדיין בגבעת שמואל תושבים מבוגרים שמכירים את המקום מראשיתו, המתנדבים מראיינים אותם, אוספים קטעי עיתונות ומכינים מרכז זיכרון לשנותיה הראשונות של גבעת שמואל.
גם לא רחוק משם, בפתח תקווה, תכנית החינוך של מתנדבי של"מ היא שם דבר. התכנית פועלת כבר 12 שנים כשחיה פרינס משמשת כרכזת שלה, ויחד איתה פועלים כ-120 מתנדבים ב-16 בתי ספר שונים ברחבי העיר. בתכנית החינוך המתנדבים עוזרים לתלמידים בלימודים על מנת שישפרו את הישגיהם בתחומים הנלמדים, ומעבר לכך ישנן תוכניות שהמתנדבים קיבלו ממשרד החינוך, כמו פרויקט 'קריאה בהנאה', לילדים בכיתות א' ו-ב', שאליו הצטרף פרויקט 'מעורבים בלב העניין', תכנית חברתית שמטרתה לאמן את התלמידים לשוחח, להקשיב ולקבל דעות שונות דרך שיח בגובה העיניים, המיועדת לילדים בכיתות ה' ו- ו'. "התלמידים מעלים נושאים שמטרידים אותם כמו שיימינג, כלכלה או בעיות אקולוגיות והמתנדב הוא המנחה", מסבירה חיה.
"אחרי שאת פורשת את מחפשת משמעות. זה לא פשוט לקום בבוקר ושכל היום לפנייך. רציתי לתרום בתחום החינוך, הוא יקר לליבי"
מעבר לתפקידה כרכזת נושא החינוך בשל"מ העסוקה בגיוס מתנדבים לשורות התנועה, חיה התנדבה לא מעט בבתי הספר, במסגרת תכנית "קריאה בהנאה", גם בשביל לפגוש את נכדיה בבתי הספר ולגרום להם להתגאות בסבתם, היא מודה. "התנדבתי בכיתות שהנכדים שלי היו בהן כי רציתי זמן איכות איתם ורציתי שהם יתגאו בסבתא. עצם הדבר שאני מגיעה לבית הספר וכולם מחכים לי זה מחמם את הלב בצורה בלתי רגילה. כשאנחנו עושים סיכום בסוף השנה הילדים מרגשים אותי ונותנים לי תחושה שזה לא היה סתם, הילדים התחברו לספרים ונרשמו לספריה, או ביקשו מאמא לקנות את הספר, וזו המטרה- עם כל המסכים היום, הילדים לא מרבים לקרוא והמטרה שלנו היא שהם ירצו את זה. כשזה קורה – זה נותן לי המון סיפוק".
שמואל: "ההצלחה של הפעולות הללו מדהימה, בלתי רגילה. לא כל המתנדבים הם אנשי חינוך לשעבר אבל זה ממש לא משנה. התכניות של משרד החינוך הן תוכניות מובנות ויש עליהן הדרכה של משרד החינוך והתוכן של המפגשים אהוב על הילדים, אנחנו רואים את התגובה המאד נלהבת של הילדים לקראת המפגשים, אפילו ילדים שיש איתם בעיות התנהגות בכיתה, מגיעים לפעילות ונוצרת אווירה חמה ואיכותית".
כל התכניות המועברות בבתי הספר על ידי מתנדבי של"מ מתבצעות לאחר שהמתנדבים עוברים הדרכה. ד"ר דבורה מצא משמשת כרכזת פדגוגית ארצית של של"מ בחינוך לתכניות שמתנהלות בבתי הספר והיא יוזמת וגם מעבירה חלק מההשתלמויות. נוסף להתנדבות יש מפגשי העשרה אליהם מביאים מרצים בנושאים שונים המעשירים את המתנדבים בכל התחומים שקשורים לבתי הספר. משכך, המתנדבים לא חייבים להיות בהכרח אנשי חינוך בעברם, התנועה מחפשת בהתנדבות הזו אנשים בעלי ידע, ניסיון ורצון לתרום מזמנם וממרצם לשיפור האקלים הבית ספרי לתמיכה רגשית ונתינה הדדית ולהעלאת הישגי התלמידים במקצועות השונים.
יש בשביל מה לקום בבוקר
בין הדור הצעיר לדור המבוגר נרקם קשר שאלמלא התנדבות זו – ייתכן ולא היה נוצר כלל.
שמואל: "עצם העובדה שמבוגרים יוצרים קשר בין אישי עם קבוצת ילדים בגן ובבית הספר יצרה תשתית מדהימה של קשרי גומלין, קשרים בין-אישיים שנרקמו בין המתנדבים ובין הילדים", הוא אומר בהתלהבות.
ובהמשך לכך, כל המתנדבים ששוחחנו עמם הדגישו את הסיפוק האישי, ואת תחושת השייכות והמשמעות שקיבלו לחייהם מן היום בו החלו להתנדב.
ד"ר קליין: "המתנדב מקבל סיפוק אדיר מהמקום שבו הוא מתנדב. מחכים לו, יש לו בשביל מה לקום בבוקר. הוא מכין את מה שהוא צריך להעביר, מרגיש תמיכה מכל הכיוונים וגם מרגיש חשוב, על הדרך. בנוסף לזה הוא שייך לקבוצה של מתנדבים שנפגשים מידי פעם ויש גם את המסגרת החברתית שבתוכה הוא מתנדב ברמה המקומית. מי שמתעניין ומספיק צעיר להתחיל משהו מעניין מוזמן לבוא, במיוחד אנשים עם חזון שרוצים לממש את החזון – אנחנו הכתובת".
השופט בדימוס רובינשטיין מסכם: "כשאתה בגמלאות יש לך מספיק זמן למשפחה, לקרוא, לצאת לחופש וללכת לתיאטרון, אבל צריך להקדיש קצת זמן לזולת. זה נשמע קלישאה, אבל אתה יותר נתרם מאשר תורם. ההרגשה שעשית משהו חיובי ועזרת לזולת, עושה לך טוב. אני דור שלישי למתנדבים, סבתא שלי הייתה אשת חסד ידועה, שני ההורים שלי התנדבו, ואני ואחי מתנדבים וגם רעייתי מתנדבת. אני ממליץ לכל אדם שפורש לגמלאות ויש לו זמן – לבוא להתנדב".
