איזה התאמות עושים לחרדיות ולערבים במקצועות ההייטק?

3 מיקרוגלים, אינטרנט כשר, הפרדה ומשרת אם – אלו רק חלק מההתאמות הנצרכות לנשים חרדיות במקומות עבודה. תכנית חדשה שהחליטה שחסמים זו מילה גסה מכשירה נשים חרדיות וערבים להשתלבות במקצועות ההייטק, והפעם – בשכר גבוה

לפני כעשרים שנה החלה המהפכה בציבור החרדי, כשהוקם המוסד החרדי הראשון להשכלה גבוהה שהבין שעם הדרישה לחתן שיהיה בן תורה, ישנו צורך שהנשים החרדיות תצאנה ללמוד מקצוע שיספק להן הכנסה גבוהה. וכמובן, מוסדות אלו סיפקו מקצוע גם לבחורים שהבינו מגיל צעיר כי לא יהגו בתורה יומם ולילה.

למן אותו היום צצו כפטריות אחרי הגשם מוסדות חרדים נוספים להשכלה גבוהה, שעיקר המקצועות הנלמדים בהם הם ראיית חשבון, מחשבים ומשפטים. בשנים האחרונות אף המועצה להשכלה גבוהה מעודדת שילוב חרדים וחרדיות גם באוניברסיטאות הכלליות, תוך התאמה והתחשבות סבירה מצד המוסד.

לאחר שאותן בנות מסיימות את לימודיהן, הן משתלבות מהר מאד בעבודה שתואמת את אורחות חייהן, גדריהן ההלכתיים ושעות העבודה שלרוב יעמדו לפי משרת אם. למרות ההתאמות הנצרכות לשילובן בעבודה, חופשות הלידה המרובות ושעות העבודה המצומצמות, הנשים החרדיות ידועות ככוח עבודה טוב. וגם חסכוני – החברות שמספקות לאותן בנות את העבודה, לצד התנאים שהן מציבות, מרשות לעצמן לשלם לאותן בנות שכר מגוחך. החברות יודעות- הבנות תבחרנה לבוא אליהן בכל מקרה, בשל התאמתן לאורחות חייהן.

"חלק מהחברות המספקות לבוגרות החרדיות אינטרנט כשר, ישיבה נפרדת ושלושה מיקרוגלים במטבח החברה, בוחרות לשלם להן שכר נמוך מאוד שאינו תואם את הסטנדרט במשק", אומרת לנו רוני גילה, מנהלת תכנית  Excellenteam בסטארט-אפ ניישן סנטרל, ארגון הפועל לקידום תעשיית ההייטק בישראל ללא כוונת רווח. "אני לא רואה לזה הצדקה, אם יש מתכנתת או מתכנת מוכשרים ומקצועיים, הם צריכים להשתלב בתנאים ובשכר שמאפיינים את תעשיית ההייטק וזה, בין היתר, מה שתכנית Excellenteam באה לעשות: להביא למשק טאלנטים מקצועיים ולשלבם בתפקידי פיתוח בליבת העשייה, זה מה שהחברות מחפשות ועל כן ישנה הצלחה גדולה במחזור הראשון של התכנית".

התכנית המדוברת נותנת מענה למחסור בעובדים איכותיים בתעשיית ההייטק הישראלי תוך צמצום פערי הידע והניסיון בין האוכלוסיה החרדית והערבית לבין האוכלוסייה שצברה ידע רלוונטי בצבא ובמערכות החינוך הקדם אקדמיות. התכנית, המיועדת לבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב והנדסת מחשבים, מחזקת את תעשיית ההייטק ומאפשרת למשתתפיה לרכוש כלים ומיומנויות הנדרשים לקבלת משרות פיתוח בצוותי ליבה.

התכנית הזו, באה לאתר טאנלטים מבין המגזרים המשוייכים לקבוצות המיעוט בחברה הישראלית, שלא נכנסים לתעשיית ההיי טק מהסיבות הלא נכונות – בגלל חסמים שונים. התכנית החלה כיוזמה של ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל (SNC) ופותחה עם קואליציית שותפים ובהם itworks, תמך, מכון פויירשטיין וElevation Academy-. ייחודה של התכנית טמון במעורבותן הפעילה של חברות הייטק מובילות ובימים אלה הנהלת התכנית מגייסת חברות הייטק נוספות שרוצות להיות בין אלו שתקלטנה את הבוגרים.

רוני גילה: "סטראט אפ ניישן סנטרל הוא ארגון ללא מטרות רווח המשמש כשער לעולם החדשנות הישראלי. אנו מחברים בין אנשי עסקים מובילים, ממשלות וארגונים מכל העולם, לחדשנות ישראלית המסוגלת לתת מענה לאתגרים העומדים בפניהם; במסגרת עשייה זו אנו פועלים גם בשדה ההון האנושי בתעשיית ההייטק, שואלים מי עובד בתעשיית ההייטק וממפים את המחסור בהון האנושי הקיים בתעשייה, ומה החסמים של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית להיכנס לתעשיית ההייטק. לאור המחסור הקיים פיתחנו מודלים ותכניות שמטרתן לתת מענה למחסור, כאשר אחת מהן היא תכנית Excellenteam. אנחנו רוצים להביא לתוך תעשיית ההייטק כישרונות חדשים שיש להם את הפוטנציאל והיכולת למלא תפקידים בליבת העשייה בחברה ולא מגיעים לשם מהסיבות הלא הנכונות. מהמחזור הראשון שהסתיים לפני מספר חודשים יש מעל ל-70 אחוזי השמה, והמשכורת הממוצעת היא 17,500 ש"ח בתפקידי פיתוח ואלגורית מיקה".

"חלק מהחברות המספקות לעובדות הבוגרות החרדיות אינטרנט כשר, ישיבה נפרדת ושלושה מיקרוגלים במטבח החברה, בוחרות לשלם להן שכר נמוך מאוד שאינו תואם את הסטנדרט במשק"

לחפש עבודה בחודש שביעי

שרה היא דוגמא מוכחת לכך. היא חרדית בשנות ה-20 לחייה, נשואה ואם לשני ילדים, בוגרת הסמינר הישן, שם כידוע אין בגרויות אלא מבחני חוץ – סלד. בניגוד לרוב חברותיה לסמינר, היא בחרה שלא להמשיך ולהתמקצע במקצועות ההוראה ולאביה היה חשוב כי תלך ללמוד מקצוע טוב. וכך היה. היא חיפשה מוסד מתאים שאינו רחוק מביתה והוא חרדי, וכך הגיעה לרבנית חיה וגשל שפתחה את "תבונה", השלוחה החסידית של מכון טל, שם למדה שרה מדעי המחשב.

"סיימתי את התואר בהצטיינות, במהלכו התחתנתי וגם ילדתי את בכורי. לפני שנה וחצי סיימתי את התואר, בסיומו הייתי בשלב המתקדם של ההריון השני ולא הצלחתי בחיפושי עבודה, הייתי בראיונות אבל לא התקבלתי, קשה להיכנס לעבודה, אבל העובדה שהייתי בהריון מנעה את זה. בחודש השביעי להריון הפסקתי לחפש", היא נזכרת.

בסוף חופשת הלידה שוחחה שרה עם חברותיה לתואר שלא מצאו עבודה ושתיים מהן סיפרו לה שהן משולבות בתכנית של סטארט אפ ניישן סנטרל ו-תמך (ארגון חרדי לשילוב חרדים בתעסוקה) שנתנו את המעטפת החרדית לתכנית שנקראת Excellenteam, המיועדת לבוגרי/ות תואר, לחרדיות או ערבים מצטיינים. התכנית מתקיימת בהפרדה מלאה, ישנו קורס אחד לבנות חרדיות והקורס השני לערבים, ואין כל קשר בין הכיתות.

"באותו זמן אני כבר אמא לשני ילדים ולא יכולתי להרשות לעצמי ללכת ללימודים, אלא שהמלגה שנתנו לאורך כל חודשי הקורס אפשרה לי את זה. התכנית הקנתה לי לימודי פיתוח אתרים ותוכנות שעוסקות בממשק משתמש, המוח מאחורי כל תכנה, התעסקות עם הלוגיקה מאחור. זה תחום שרציתי להתקדם בו וקצת קשה להיכנס אליו בלי ניסיון, אז מצאתי הזדמנות טובה. עברתי את מבחני הכניסה והתכנית החלה".

גם לערבים

מג'ד אבו חתום, צעיר בן 25 ממוצא ערבי-נוצרי, גדל ביפיע. את התואר הראשון שלו במדעי המחשב סיים באוניברסיטת חיפה שם למד מערכות מידע. "אני הקטן מבין שלושה ילדים. המשפחה תמיד תמכה שנלמד ונבנה קריירה. אני מבין שהרבה אנשים מהחברה הערבית לא מקבלים את אותן ההזדמנויות, לשמחתי יצא לי להיות חלק ממשפחה שתמכה בי בזה", משתף מג'ד.

לפני שנה הוא סיים את התואר הראשון ומיד התקבל לתכנית Excellenteam לקורס שהיה מיועד לבעלי תואר ראשון מהמגזר הערבי. "זו הייתה הזדמנות פז עבורי. לא הסתכלתי על זה כערבי שחסר לו, הסתכלתי על זה אחרת, ראיתי מה הטכנולוגיות שם, מי החברות שמשתתפות וכמה זה מעניין אותי ומשלים לי את הפער בין מערכות מידע למדעי המחשב, עוזר לי להסתכל על דברים טכניים בהסתכלות יותר רחבה", הוא אומר.

"המגבלה שלנו היא פוליטית, בירושלים הרוב הם עם דעות ימניות וזה שונה מהדעה הפוליטית של רוב הערבים. אני מאמין שלחלק מהעובדים הערבים חוסר בשפה העברית הוא חסרון בחלק ממקומות העבודה. זו אחת המגבלות של החברה הערבית"

כשרויות מהודרות בהיי טק

התכנית לא קלה, בלשון המעטה, היא דורשת מהסטודנטים שעות עבודה מרובות והכנת פרוייקטים שבחלקם טעמו הסטודנטים את "החיים האמיתיים" של עולם ההייטק.

מג'ד: "עבדתי כל יום במשך שלוש עשרה שעות בממוצע והקורס נתן לי ממש פלטפורמה לפגוש אנשים מהתעשייה ולהרשים אותם, מה שגרם לכך שקראו לנו לראיונות ולקבל את ההזדמנויות להתראיין ולהתקבל לעבודה".

שרה: "התכנית ממש אינטנסיבית. צריך להקריב הרבה, וגם בעלי הקריב הרבה. ארבעה חודשים צריך לתת הכל כדי לעלות את הסיכויים להתקבל לעבודה. היו פרויקטים והאקתון שזה תכנית שמפתחים מוצר מא' עד ת' תוך יממה, שלושים שעות רצופות של תכנות בלי שינה באמצע. זה קשה אבל מרגש, להוציא מוצר מוכן. משפחה תומכת עוזרת לזה לקרות. התוכן בתכנית נתן כלים לחיים האמיתיים ולעבודה בחוץ, ומעבר לתוכן החשוב, סטארט אפ ניישן סנטרל ו- Elevation Academy  הביאו מרצים שמאד כיבדו אותנו כחרדיות ואת כל הרצונות שלנו והדקויות שמפריעות להשתלב במקומות כאלה, התייעצו עם תמך ועם רותי סירוטה שהייתה נציגת תמך בתכנית שדאגה שלא נפסיד כלום. בזמן האקתון הביאו אוכל בכשרויות מהודרות ובאופן כללי, בכל מקרה שהיה צריך להביא כיבוד זה היה בכשרות מהודרת, וכל האירועים התנהלו בצורה שמתאימה לנשים חרדיות".

רב מלווה וימנים מול ערבים

דגש נוסף שחשוב בתכנית הזו לשים לב אליו הוא העובדה כי הם מכינים את המועמדים לראיונות עבודה ב"עולם האמיתי" על ידי ראיונות דמה. מבין מסיימי הקורס, 11 בוגרים של התכנית הראשונה התקבלו לעבודה במובילאיי, שרה ומג'ד ביניהם.

שרה: "הגעתי למובילאיי ולאחר תהליך ארוך התקבלתי. ב"ה הגעתי למחלקה שבה המון נשים כמוני, חרדיות מסמינרים ועם בעלים אברכים, עובדות כמפתחות, אז מבחינת חיי חברה זה כיף כי אנחנו רגילות להיות בחברה של נשים חרדיות. מבחינת העבודה אני מתמודדת יותר טוב בזכות הקורס. אנחנו מגיעות מבתים חרדיים. החינוך שקיבלנו, ההדרכה של הרב שלנו מהצד, עוזרת מאד להתמודד גם במקום שלא כולו מורכב מנשים חרדיות. בנוסף, תודות למשכורת שאני מרוויחה כיום, אני שמחה שהגעתי למצב שבעלי יכול לשבת וללמוד ללא הלחץ הכלכלי. השגתי את מטרתי".

מג'ד: "אני מפתח אלגוריתמים במובילאיי, אני ועוד שניים מהקורס של הערבים התקבלנו למובילאיי כמפתחי אלגוריתמים, ואנחנו מרוויחים טוב. המגבלה שלנו היא פוליטית, בירושלים הרוב הם עם דעות ימניות וזה שונה מהדעה הפוליטית של רוב הערבים. אני חושב שהכי נכון זה להתרחק מהדעות הפוליטיות בסביבת עבודה, וזה מה שאני מנסה לעשות. אני מאמין שלחלק מהעובדים הערבים חוסר בשפה העברית הוא חסרון בחלק ממקומות העבודה. זו אחת המגבלות של החברה הערבית".

"אנחנו עושים משהו שיוצר שינוי, אנחנו מאמינים בו והוא מוכיח את עצמו, ממשיכים לבחור השמות טובות וממשיכים לקבל פניות מחברות נוספות שרוצות להיות שותפות, ממוסדות אקדמיים חרדים. אנחנו מאמינים שהתכנית תעשה שינוי בתעשיית ההיי טק, תביא לחברות את מה שהן מחפשות ותסייע לבוגרים מוכשרים להגיע לתעשייה הזו בזכות ולא בחסד". מסכמת רוני.

"הגעתי למובילאיי למחלקה שבה המון נשים כמוני, חרדיות מסמינרים ועם בעלים אברכים, עובדות כמפתחות. תודות למשכורת שאני מרוויחה כיום, הגעתי למצב שבעלי יכול לשבת וללמוד ללא הלחץ הכלכלי"