מאבק בשחיתות
דיבור על תופעה שלילית מסוימת גורם פעמים רבות נזק יותר מאשר תועלת. הנזק אינו נובע מהעובדה שהוציאו כביסה מלוכלכת החוצה.
כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)
אביזרייהו דרציחה
"עשו סייג לתורה" הוא אחד ההדרכות הבסיסיות ביותר בעולמה של ההלכה. בדרך כלל, איסורי התורה הם ממוקדים ומוגדרים בעבירה עצמה,
ותהיינה מורת רוח
"ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה" –יצחק ורבקה נחשפו לעובדה כי עשו התחתן עם מי שאינו ראוי להיכנס לעולמם: "ויהי עשו
על הדיוק בזמן
"ניפגש מחר בחמש, בעזרת השם" – האם זו אמירה המבטיחה כי ייעשה ניסיון כן ואמיתי להיות בזמן, בהתעוררות מלמטה המבקשת
הכנסת אורחים כיום
"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה" – את היסוד הגדול הזה למדו חכמים מפתיחת פרשת השבוע שלנו. היא פותחת
האכילה מעץ הדת
סיפור אכילת אדם וחוה מעץ הדעת הוא סיפור מופלא, שאין אנו יכולים לעמוד על טיבו באופן מלא. בשל העובדה שאנחנו
מאנינות לפעילות
הקהיית הלב מפני כאב היא סכנה עצמית גדולה. הקביעה שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אינה אומרת
הכתובה שעל הקיר
עונת החתונות, אמנם במגבלות הקורונה, נפתחת השבוע. יש מהזוגות המקדישים תשומת לב מיוחדת לעיצוב הכתובה ואח"כ תולים אותה בסלון ביתם.
זהירות – סכנה!
בשעה שאנו נתקלים באדם שרימה אותנו, באהוב שהכזיב, ברב שסרח, בנאמן שבגד – אנו מחשבים את דרכנו, ובוחרים בין שתי
סימן רע הוא למפלגה
"ולא יכלו דברו לשלום" – הוביל לרצון להרוג את יוסף, ולמכירתו למצרים. במקום בו לא מתרחש דיבור כן ואמיתי בין