כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)

וזו הדילמה שעמדה בפני אהרון הכהן (אליבא דחז"ל): מחד גיסא, המעשה הנורא של שותפות בחטא הקשור בעבודה זרה. שותפות אקטיבית

שתי מגמות סותרות אנו מוצאים במקורותינו ביחס לכהונה. מחד גיסא, אנו מוצאים הערצה עצומה לקיומה של הכהונה, ויש לה תפקידים

מבנה המשכן משרטט למעשה את מהותה של תורת ישראל. ניתן היה לצפות כי במוקד האוהל הקדוש יעמוד מזבח, בו עובדים

"ודל לא תהדר בריבו"; "לא תטה משפט אבינך בריבו" – במקומות רבים בתורה חותרת התורה לדין צדק. היא מלמדת מיהם

המקור היסודי המחייב את ההליכה אחר הרוב נמצא בפרשת השבוע שלנו. ברם, למעשה הוא אומר את ההפך הגמור: "לא תהיה

אין דבר מה מתאים יותר ללמוד בפרשת השבוע שלנו מדברי הרמב"ן על "שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו: "על

"לב כבד" – זהו הביטוי המאפיין את פרעה מלך מצרים בפרשיות השבוע שלנו. לעתים הקב"ה מכביד את ליבו ולעתים הלב

"שלח נא ביד תשלח" – זו הנטייה הטבעית הנמצאת בכולנו. על אף המחמאה הקיימת בעצם העובדה ששליחות מסוימת הזדמנה לידינו

מיהם עובדי העגל של ימינו ? קל מאוד להטיח האשמה זו באחרים, ולטעון כי בוודאי אין מדובר בנו עצמנו. לא