כל הפוסטים של הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)

בפרשתנו אירוע אסטרטגי יוצא דופן. מלך מואב חש מאויים מהתקרבות ישראל לארצו, שמא יהיה גורלו כגורל האמוריים. ב'הערכת המצב' האסטרטגית

פרשתנו נקראת בגמ' גם 'פרשת בלעם' (בבא בתרא יד ב) ולא בכדי. האישיות הדומיננטית בפרשה היא בלעם. בלעם היה נביא

חומש 'דברים' נקרא על שם הפתיח של פרשתנו: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן" (דברים א

בפרשתנו חוזרת התורה על האיסור של הדיינים לקחת שוחד: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תקח שוחד. כי השוחד

הפרשה נפתחת ב'נסיון על' של משה רבנו לשנות את רוע הגזירה שנגזרה עליו שלא להיכנס לארץ ישראל: "ואתחנן אל ד'

ספר דברים בכלל ופרשת דברים בפרט, מהווים אבן יסוד בבניין הציבוריות הישראלית לדורות. ה'תוכחה' הציבורית; הביקורת ותהליכי ההשתפרות והתיקון שמובלים

פרשתנו פותחת במעמד הברית בין עם ישראל לקב"ה, והמחוייבות הנגזרת ממנה, אולם היא מציינת גם תופעה בעייתית של התכחשות לברית.

במרכזה של פרשת כי תבוא מעמד הברית בהר גריזים והר עיבל. מעמד זה מתואר בפרוטרוט בפרשה ובמשנה (סוטה ז ה)

תפיסת המלחמה המשתקפת דרך מכלול מצוות המלחמה שבפרשות האחרונות ובזו שלנו מלמדת על ההבדל הגדול בתפיסת המלחמה המוסר ומגבלות הפעלת