
וימצאהו איש
אירוני הוא שמה של הפרשה שלנו, פרשת "וישב", שהרי אין בה ולו רגע אחד של ישיבה במובנה הבטוח, היציב והקבוע. ומה יש בפרשה? חלום וחיפוש,

אירוני הוא שמה של הפרשה שלנו, פרשת "וישב", שהרי אין בה ולו רגע אחד של ישיבה במובנה הבטוח, היציב והקבוע. ומה יש בפרשה? חלום וחיפוש,

"וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (בראשית, כ"ט, כ'). פרשת השבוע מציינת בפנינו חוויה פסיכולוגית מרתקת הקשורה בתפיסת הזמן: אהבתו

בני אדם מברכים זה את זה ומבקשים להתברך. ברכת הילדים בשבת, ברכת כלה בחופתה, ברכתו של רב, כל אלה מתיקות וקדושה נסוכות בהן. שבר רגשי

בפרשת השבוע שלנו, שולח אברהם את עבד ביתו להביא אישה לבנו. אין הכתוב מפרט מהן תכונותיה ואופייה המבוקש של הנערה העתידה להצטרף למשפחה, למעט שני

נפשות עשו אברם ושרי בחרן, ועכשיו, בלכתו, לוקח אברהם אותן עמו לארץ כנען. "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן…"

נוח בנה תיבה ולנו נמצאת סיבה לדון במילה זו על שלל משמעויותיה ולמצוא בה תובנות מעניינות. "תיבה" על פי מילון אבן שושן, היא: 1. מבנה

תקווה ברא לנו ה' והיא מגולמת בפרשתנו– באוֹר. "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ… וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר… וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב…" (בראשית,

הפטרת פרשת מקץ (שתיגנז בשל חנוכה), עניינה משפט שלמה. שתי נשים שילדו בנים בסמוך זו לזו, באות אל המלך ורבות על ילד אחד חי. זו

"…הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו" (עמוס ג'/ג'). פסוק זה המופיע בהפטרה, מצטרף לשורה ארוכה של שאלות רטוריות הנאמרות ע"י הנביא ובאות ללמד, על פי

הפטרת השבוע מופנית כלפי אדום (מבית עשיו), ומנבאת את מפלתה. יכולים אנו לקרוא בה באופן "מרוחק" ולהתרשם מעוצמת ההתרסקות שאומה זו, בהתנהלותה, הטילה על עצמה.