הזמן טס כשנהנים?

"וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (בראשית, כ"ט, כ').
פרשת השבוע מציינת בפנינו חוויה פסיכולוגית מרתקת הקשורה בתפיסת הזמן: אהבתו של יעקב גרמה לכך ששנות עבודתו תחלופנה, לתפיסתו, במהירות.
באותו העניין יש המייחסים לאלברט איינשטיין את הציטוט הבא: "שים את ידך על תנור לוהט לדקה, וזה יראה כמו שעה. שוחח עם נערה יפה במשך שעה, וזה יראה כמו דקה. עכשיו זו יחסוּת!"
האם באמת הזמן טס כשנהנים?
ממצאי מחקרים מעידים על כך שתפיסת הזמן שלנו משתנה ומושפעת מגורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים מגוונים כגון:
טמפרטורה: כשטמפרטורת הגוף שלנו עולה, אנו מעריכים שהזמן עובר מהר יותר ממה שקורה במציאות.
למידה והתנסויות חדשות: חוויות חדשות ומטלות למידה המחייבות פעילות מוחית אינטנסיבית ותשומת לב לפרטים, גורמות לזמן להיתפס כממושך יותר. למשל, מצבים של סכנת חיים המפעילים את כל החושים, כמו צניחה חופשית, נחווים כממושכים ממה שהיו בפועל.
שעמום ובטלה: שעת בטלה נחווית כאיטית בהשוואה לשעת פעילות ותעסוקה. התקנת מראות במעליות הנה התערבות שנועדה לקצר את "חווית הזמן המתמשך" בעת העלייה בהן.
נטייה תרבותית: מחקר מעניין העלה כי אנשים ברחבי הגלובוס מתייחסים ליחידות זמן שונות. אמריקאים, למשל, נוטים לחשוב ולדבר על מרווחי זמן של חמש דקות, בעוד שישראלים מתייחסים למרווחים של 15 דקות.
נטייה אישיותית : אנשים נוטים לפעול לפי קצב שונה. חוקרים מצאו, למשל, כי אנשים שהם אימפולסיביים ונוטים לחיות בהווה, תופסים את הזמן כזז מהר יותר, מאשר אנשים שמשקיעים יותר זמן במחשבה על העתיד או העבר.
שימוש בסמים והיפנוזה: חומרים פסיכואקטיביים מאטים, על פי רוב, את תפיסת הזמן.
שליטה רגשית: כשאנו מנסים לכבוש את הרגשות שלנו (להגביר או להדחיק תגובות) הזמן נחווה כממושך. רגשות שליליים במיוחד מאריכים את תפיסת הזמן שלנו.
אם נחזור ליעקב אבינו ולחוויית הזמן שהתקצר, נוכל להציע, בהתבסס על המחקר, מספר השערות מעניינות:
א. לא ההנאה (בבחינת "הזמן טס כשנהנים") אלא עובדת היותו עסוק וממוקד בעבודתו בהווה, גרמו לו לחוות את הזמן כחולף במהירות.
ב. ייתכן שהצהרתו הגלויה על אהבתו לרחל – "בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ", הסירה מחסומים רגשיים, וכך תרמה לחוויית קיצור הזמן.
(ויצא תשעט)